פסק-דין בתיק פשר 672/05

1.       בקשת חייב להכריזו פושט רגל.

רקע כללי

2.       החייב יליד 1967, הנדסאי בניין במקצועו, נשוי ואב ל-3 ילדים קטינים.

          בבקשתו הצהיר על חובות בסך 9,408,182 ש"ח, טען כי נפתחו נגדו 19 תיקי הוצל"פ, לא נערכה לו חקירת יכולת ותיקיו לא אוחדו.

          ביום 22.9.05 ניתן צו כינוס לנכסיו והושת על החייב תשלום חודשי בסך 500 ש"ח.

          ביום 1.1.06 מונה עו"ד בן ארצי למנהל מיוחד.

3.       הכונ"ר בחוו"ד שהוגשה לפי סעיף 18 ד' לפקודה, מאמץ את מסקנות המנהל המיוחד. מחווה"ד  עולים הממצאים הבאים:

א.      נגד החייב הוגשו 15 תביעות חוב בסך העולה על 14.9 מיליון ש"ח.

ב.       החייב הקים חברה בשם תודן הנדסה וייזום בע"מ (להלן: תודן הנדסה ו/או החברה) אך טען כי מאז הקמתה איננו בעל השליטה בחברה אלא הוא עובד שכיר. החייב טען בין השאר כי פוטר ולאחר מכן הוחזר לעבודתו בחברה. חקירת המנהל המיוחד הצביעה דווקא כי החייב הוא הרוח החיה העומדת מאחורי החברה. כך למשל, החייב חתם על תצהירים והתחייבות כמנכ"ל החברה; על שם אשתו רשום רכב, שרכישתו, הדלק וכל ההוצאות משולמות ע"י החברה; החייב החזיק בכרטיס אשראי זהב, שחייב את חשבון החברה; החייב היה מעורב גם בחברות נוספות שהיו קשורות לתודן הנדסה.

ג.       החייב ואשתו מתגוררים בישוב נופית בבית מפואר, בשטח בנוי של 238 מ"ר. על הבית רובצת משכנתא בסך 600,000 ש"ח. דמי החזר המשכנתא עומדים על כ-6,300 ש"ח לחודש. תשלומי הארנונה בגין בית זה, גבוהים במיוחד (כ-2,000 ש"ח לחודשיים) וחשבון החשמל של החייב גבוה פי שלושה מזה של משפחה ממוצעת. בבית מיטלטלין יקרי ערך, כגון טלוויזיה בגודל 48 אינצ'. בשנת 2005 הגישו החייב ואשתו תביעה לסעד הצהרתי, הקובע כי המיטלטלין בדירה הם רכושה הבלעדי של האישה. נתון זה כלל לא הוזכר בבקשת החייב.    

          לטענת המנהל המיוחד, החייב איננו מעביר דוחות חודשיים באופן קבוע, אך מהדוחות שכן הועברו, עולה כי ההוצאות החודשיות של התא המשפחתי עומדות בממוצע על כ-12,000 ש"ח, בעוד ההכנסות (כולל תמיכת הורים) הינן כ-9,000 ש"ח בחודש.

4.       ביום 8.5.07 הגיש החייב הצעת הסדר משופרת, לפיה ישלם 200,000 ש"ח במזומן ועוד 360,000 ש"ח ב-120 שיעורים שווים (תשלומים של 3,000 ש"ח האחד). להצעה זו באסיפת הנושים היה רוב ערך אך לא רוב מניין. בנק לאומי, שהגיש תביעת חוב המהווה כ-82% מסכום הנשייה, הסכים להסדר אך היו 7 נושים אחרים שהתנגדו.

      ב-22.10.07 קבעתי כי "מאחר וההצעה נדחתה ברוב קולות באסיפת הנושים והתווספו עוד נושים מתנגדים שלא היו נוכחים באסיפה, אין מקום לאשר את הצעת ההסדר".

5.       בהחלטה שניתנה נקבע כי "דו"ח הכונ"ר הוגש עוד ביום 10/12/06. היה לחייב זמן די והותר להשיב בכתב והוא לא עשה כן (...) בכפוף לכך שהחייב ישלם החל מחודש נובמבר 2007 תשלום חודשי בסך 3,000 ש"ח, תינתן לו אפשרות להגיב בכתב לחוו"ד הכונ"ר והודעת המנהל המיוחד והנושים. לא ישולם הסכום במועד, תינתן החלטה על סמך המסמכים שבתיק בית המשפט".  

          מאז הוריתי לחייב מספר פעמים, להגיש שוברים המעידים על סילוק הפיגורים וכן להגיש תגובתו לחוו"ד הכונ"ר. החייב אומנם המציא שובר תשלום, אם כי בשיהוי ניכר ועד היום לא הגיש תגובה מטעמו לחווה"ד. 

טענות הצדדים

6.       הכונ"ר מצטרף להמלצות המנהל המיוחד, לפיהן אין מקום להכריז על החייב פושט רגל.

          לדעתם, על אף שהחייב העביר את חברת תודן הנדסה שהקים ע"ש אביו, נראה שהוא הרוח החיה העומדת מאחורי החברה. בנוסף, החייב לא כלל בבקשתו פרטים מהותיים, עליהם נמנע לדווח גם בחקירתו, כגון: הליכים משפטיים שהוא נוקט ונכסים שבבעלותו. 

•           אם יוחלט על הכרזת החייב פושט רגל, בניגוד להמלצת הכונ"ר והמנהל המיוחד, אזי יש מקום להגדיל את התשלום החודשי ל-3,000 ש"ח לפחות ולהתנות זאת במכירת ביתו של החייב. לא ייתכן שהחייב ימשיך לשלם 6,000 ש"ח ויותר בחודש בגין המשכנתא בעודו בהליך.

7.       בדיון שהתקיים ב-22.10.07 טען המנהל המיוחד כי החייב " מונה כמורשה חתימה בחברה בסמוך להגשת הבקשה לצו כינוס. כאשר נחקר על כך ונשאל ישירות האם הוא מורשה חתימה בחברה, הוא שיקר וטען שלא".

          חקירת המנהל המיוחד העלתה שלקראת סוף 2002 הועברו כל מניות תודן הנדסה ע"ש אביו של החייב. אולם, החייב חתם על שורה של מסמכים, חוזים ותצהירים כמנהל החברה, ביניהם גם כתבי ערבות, מסמכי שיעבוד והתחייבויות שונות שניתנו לבנקים. החייב גם היה מעורב בחוזים שנחתמו בין תודן הנדסה לחברות קשורות. לאחר שתודן הנדסה נקלעה לחובות ולא היתה סולבנטית, נפתחה חברה חדשה בשם תודן הנדסה וניהול פרוייקטים. החייב עבד בתודן הנדסה מראשית 2003 ועד דצמבר 2006 ובתאריך 1.1.07 כבר היה שכיר כביכול של החברה החדשה.