פסק-דין בתיק פשר 652/06

1.         החייב יליד 1958, נשוי ואב לחמישה ילדים, הגיש בקשה להכריזו פושט רגל.

            בבקשתו הצהיר החייב על חובות בסך 3,645,226 ש"ח ל-15 נושים.

            ביום 20.9.06 ניתן צו כינוס לנכסיו והוטל עליו תשלום חודשי בסך 300 ש"ח.

            נגד החייב הוגשו 6 תביעות חוב בסך 2,751,781 ש"ח; 20,880 ש"ח מתוכם נתבעו בדין קדימה. 

2.         החייב טוען כי הסתבכותו בחובות נובעת ממוסך שניהל בשעתו ביחד עם אחיו המנוח. אחיו טיפל בעינייני הכספים.  אחיו חלה במחלה ממארת, הוא ליווה אותו במחלתו ועד לפטירתו ובתקופה זו העסק הידרדר.

            לאחר מכן  העסק נוהל ע"י האם כיוון שפירנס גם את אלמנת האח ויתומיו.

            כיום עובד החייב כשכיר.

3.         הכונ"ר מתנגד לבקשה.

            לטענת הכונ"ר החייב לא המציא או הדוחות הכספיים, לפיכך  לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח יצירת חובות בתום לב.

            החייב לא המציא כל אסמכתא לכך ששיקים של לקוחות  חזרו בהיקף כפי שטען, ובכך נגרמה מפולת החברה. 

            החייב הצהיר ואישר בחקירתו כי כל אימת שחשבון החברה הגיע לתקרת האשראי והפך מוגבל, נפתח חשבון אחר במקומו. כך במשך 3 פעמים. התנהגות מעין זו הוכרה בפסיקה כיצירת חובות בחוסר תום לב; "החייב למעשה הודה, ...כי פתח חשבונות חדשים בכל פעם שהקודמים הוגבלו, על מנת שיוכל לעקוף את ההגבלות שהוטלו עליו, ובכדי שיוכל להמשיך לנהל את העסק, חרף העובדה שמדובר בעסק כושל".

            הכונ"ר ציין  כי אם ביהמ"ש יחליט להכריז על החייב פושט רגל בניגוד להמלצת ב"כ הכונ"ר, אזי יש להגדיל את התשלום החודשי לסך שלא יפחת מ-3,000 ש"ח, כך שישקף את הכנסותיו האמיתיות של החייב.

4.         בהודעתו המשלימה מיום 8.10.07 טען ב"כ הכונ"ר כי החייב הצהיר כי למיטב ידיעתו חובו למס הכנסה סולק והוא ימציא אישור על כך ממנהל החשבונות שלו. אולם מתדפיס של מס הכנסה מיום 16.9.07, עולה כי קיים חוב בסך 57,597 ש"ח עבור השנים 2000, 2001 ו-2004. סכום זה תואם את תביעת החוב שהוגשה ע"י מס הכנסה, כך שברור כי הצהרת החייב אינה נכונה.

5.         בתגובתו חזר החייב על טענותיו לעניין הסיבות לכישלון העסק - בשנת 1996 חלה אחיו, מי שהיה אחראי על ניהול החשבונות, במחלה סופנית. החייב הדגיש כי הוא עצמו היה אמון רק על הפן המקצועי, מאחר ואין לו הבנה בנושא הכספים. החייב נהג ללוות את אחיו המנוח לטיפולים ודאג לשאת בכל ההוצאות של משפחת האח. בסופו של דבר, נסגר התיק אצל שלטונות המס בשל העדר רווחיות.

            באשר לטענה כאילו נהג לפתוח חשבון חדש בכל פעם שחשבונות אחרים שלו הוגבלו, נטען כי דבריו לא הובנו כהלכה. החייב לא הוגבל בהתאם להוראות חוק שיקים ללא כיסוי; הבנק אמנם עצר לו את האשראי, אך איפשר לו לבצע ניכיון שיקים. במקום אחר נטען: "הכונ"ר משליך את יהבו בהתנגדותו... על הטענה המוטעית והבלתי נכונה, לפיה החשבונות של החייב הוגבלו 3 פעמים, בכל פעם שהחשבון שלו היה מוגבל היה פותח חשבון אחר וגם אותו חשבון היה מוגבל... הכונ"ר טען כי החייב הודה בעובדה זו בתצהירו, אולם טענה זו אין לה כל בסיס... מדובר בפתיחת חשבונות בנק לאחר שהבנקים היו מסרבים לבצע ניכיונות שיקים.

למרות שזו היתה טענתו העיקרית של הכונ"ר, הוא לא טרח להוכיח אותה ולא צירף כל אישור מבנק ישראל על הגבלת חשבונות הבנקים של החייב ו/או כל ראיה לפיה הוא פתח חשבון בנק בעת שהיה מוגבל".

            עוד טען החייב כי העסק של אמו נסגר ומאז יוני 2007 הוא עובד כשכיר במוסך במפרץ ומשתכר כ-5,000 ש"ח (נטו).

            לעניין המצאת השיקים שחזרו, נטען כי "כל השיקים של העסק שחזרו נמצאים בחזקתם של הבנקים שהנושים, והכונ"ר יכול היה בנקל לדרוש מהבנקים לגלות את השיקים הנ"ל  דבר שיוכיח בוודאות את טענות החייב".

            לדעת החייב, החובות (סכומי קרן) שהוא חייב קטנים מתביעות החוב שהוגשו. החייב הביע חשש כי הבנקים (עיקר הנושים) לא הפחיתו מהחובות גבייה ישירה שהם ביצעו נגד לקוחות העסק וכן שהחובות תפחו עקב ריביות פיגורים גבוהות.

הדין וההלכה