פסק-דין בתיק פשר 645/05

עובדות המקרה

1.       החייב, יליד 56', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים על סך 1,035,193 ש"ח ל- 46 נושים. ביום 28.8.05 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם תשלום עיתי בסך של 700 ש"ח בחודש. סכום זה הופחת באופן זמני לסך של 500 ש"ח החל מיום 10.6.06.

לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו כנגד החייב 14 תביעות חוב בסך כולל של 773,528 ש"ח, מתוכם נתבע 1,965 ש"ח בדין קדימה על ידי המל"ל.

לדברי החייב נפתחו נגדו 62 תיקי הוצל"פ, נערכו חקירות יכולת ונעשה איחוד תיקים.

התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, ולישיבה זו התייצב אחד מן הנושים, מר בדארנה בדראן.

ביום 6.2.06 מונה עו"ד משה לוי כמנהל מיוחד לנכסי החייב. 

2.       בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית.

א. החייב טען כי הסתבכותו הכלכלית החלה בשנת 82', השנה בה נישא. הוא הסתמך על כך כי מתנות החתונה יממנו את עלות הטקס ואת בניית הבית שבנה עבורו ועבור אשתו אך עקב סכסוך משפחתי היה סכום המתנות נמוך מהמצופה.

ב. החל משנת 84' עד שנת 90' עבד החייב ביחד עם אחיו בעבודות בנייה כקבלן משנה, אולם עקב קשיים כלכליים של הקבלנים הראשיים, לא שולמו להם הכספים המגיעים להם.

ג. משנת 91' עד שנת 96' עבד החייב בחברה קבלנית השייכת למר כיאל פריד, ובשנת 96' חזר לעבוד עם אחיו.

החייב טען כי ביצע ביחד עם אחיו עבודות עבור חברת "בתי גלרון" בסך של 35,000 ש"ח, אך חברה זו פורקה והשיק חולל.

3.       הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב להכריזו פוש"ר, בטענה כי מחקירת המנהל המיוחד עולה שהחייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב.

א. החייב חתם על מספר ערבויות בעת שכבר היה שרוי בחובות, ובעת שהיו תלויים ועומדים נגדו תיקי הוצל"פ. בשנים 86', 89', 91', 92' ו-01' נפתחו נגדו תיקי הוצל"פ בגין ערבויות שחתם לאחיו, למר פאוזי שאער ולטובת כיאל כאות'ר, בסכום של מאות אלפי שקלים. החייב בחר לעזור לאחרים בעת שהיה שקוע בחובות במקום לשלם את חובותיו, ויצר חובות נוספים הנוגעים לצביעת רכב של אחיו פיאד, חוב שכר דירה של אחיו טאהה וחוב בעקבות התקנת קו טלפון בבית אימו.  

ב. מבדיקה שנערכה ברשם החברות עלה כי החייב היה בעל 99% מהמניות מתוך 100% בחברת "א.א. כיאל לבניין (1999) בע"מ" (להלן: חברת כיאל), ואשתו היתה בעלת מניה אחת. דבר זה אינו מתיישב עם האמור בתצהיר התשובות לשאלון שנשלח אליו, והחייב לא גילה אף בחקירתו כי הוא בעל שליטה בחברה הנ"ל. משעומת עם עובדה זו, אמר כי אינו יודע במה מדובר ואף יגיש תלונה במשטרה, אך למיטב ידיעתו של המנהל המיוחד לא הוגשה תלונה עד עצם היום הזה. המנהל המיוחד התרשם כי טענות החייב בדבר אי היכרותו עם חברת כיאל תמוהות ביותר, נוכח העובדה כי המניות נרשמו על שם החייב ואשתו, והכתובות שפורטו ברשם החברות הן נכונות.

ג. החייב לא המציא כל ראיות לטענותיו כי הקבלנים הראשיים לא שילמו לו ולאחיו את הסכומים המגיעים להם, ובניגוד לאמור בתצהירו, טען בחקירתו כי חברת "בתי גלרון" נותרה חייבת לו ולאחיו 70,000 ש"ח ולא 35,000 ש"ח.

ד. בתשובות לשאלון ששלח למנהל המיוחד הצהיר החייב כי הכנסותיו עומדות על 2,108 ש"ח מהבטחת הכנסה ומקיצבת ילדים, ועל השתתפות חלקית מצד ביתו המשתכרת 1,700 ש"ח לחודש, ואילו הוצאותיו עומדות על 4,040 ש"ח לחודש, אך לא נתן כל הסבר למצב בו ההוצאות עולות על ההכנסות.

החייב מסר למנהל המיוחד כי מאז שנת 00' הוא עובד בעבודות מזדמנות ואינו מוצא מקומו במעגל העבודה.

ה. החייב אינו משלם את התשלומים לקופת הכינוס כסדרם, וצבר מעת לעת חובות פיגורים, העומדים כיום על 2,200 ש"ח לחודש. דהיינו, החייב לא שילם 4 תשלומים חודשיים. בנוסף לכך, החייב לא הגיש מיום מתן צו הכינוס אפילו דוח אחד על הכנסותיו והוצאותיו למשרדי הכנ"ר, ללא כל הסבר.

4.       בדיון שהתקיים בעניינו של החייב הודיעו שני נושים שהתייצבו לדיון כי הם מצטרפים להתנגדות הכנ"ר להכריז כי החייב פושט רגל מהטעמים המפורטים בחוות דעתו, ומאחר שהחייב אינו עומד בתשלומים לקופת הכינוס. כך נהג לדבריהם גם בהליכי ההוצל"פ, בעת שחי מעל ליכולתו, והמשיך לצבור חובות כאשר היה מסובך בחובות.

          החייב הגיב לחוות הדעת של הכנ"ר וטען כי לא היה בעלים של מניות בחברת כיאל, וכי מדובר באדם אחר הנושא אותו שם. כן הודיע כי שילם את כל פיגוריו וכי אינו חייב דבר לקופת הכינוס.