פסק-דין בתיק פשר 639/03

בפני בקשה להכרזת החייב פושט רגל.

החייב יליד 1961, נשוי ואב לשלושה ילדים הסמוכים על שולחנו.

ביום 12/1/04 ניתן צו כינוס על נכסי החייב, על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך 5,491,805 ש"ח ל- 17 נושים.

על החייב הושת תשלום חודשי בסך 1,500 ש"ח החל מיום 20/1/04 וביום 4/3/04 הוקטן התשלום החודשי לסך של 800 רטרואקטיבית, החל מיום 20/1/04.

נגד החייב הוגשו 7 תביעות חוב על סך כולל של 213,362 ש"ח, מתוכם 26,158 ש"ח, בדין קדימה.

ביום 12/8/04 וביום 19/8/04 התקיימו אסיפות נושים. בשתי האסיפות נכחו החייב וב"כ עו"ד לימור פולני ואילו מטעם הנושים לא נרשמה הופעה.

חוות דעת הכונ"ר

ב"כ הכונ"ר מתנגדת לבקשה. לטענתה, החייב לא הרים את נטל הראייה המוטל עליו להוכיח כי הסתבכותו הכלכלית נגרמה בתום לב. כמו כן, קיימים חשדות שהחייב לא ניהל את עסקיו בתום לב וכי היו לו הכנסות גבוהות ועל כן, לא ברור מאין נוצרו חובותיו ומה מקור הסתבכותו.

החייב לא המציא ראיות הנוגעים לכשלונו העסקי בניהול המסעדה.

החייב בחר שלא לשלם מס הנוגע לשנת 1994, וזאת חרף העובדה שמצבו הכלכלי באותה עת, היה שפיר ועמד לרשותו הפידיון ממכירת המשאית, שהייתה בבעלותו.

החייב לא דיווח על הכנסות אמת, מתוך מטרה להתחמק מחובותיו לנושיו.

החייב אינו עומד בתשלומים החודשיים שהושתו עליו.

החייב אינו מגיש דו"חות שוטפים בדבר הכנסותיו והוצאותיו.  

על כן ולאור כל האמור לעיל, סבורה ב"כ הכונ"ר, כי דין הבקשה להדחות.

תגובת החייב

החייב הצהיר כי עד שנת 1993 עבד כנהג משאית שכיר בחברות שונות.

בשנת 1993 רכש החייב, עם שותף, משאית ועבד עליה כנהג עצמאי. לטענתו, השתכר יפה, אך בשל החלטת שותפו למכור את המשאית, פורקה השותפות ביניהם וזאת לאחר קיום הליך בוררות בפני רו"ח. לאחר הפירוק נמכרה המשאית לחברת "יעלים", אשר עסקה בהובלת מלט לנשר.

לאחר מכירת המשאית עבד החייב כנהג שכיר בחברת "יעלים" עד שנת 1996.

מאחר ותמיד חלם על קיום עסק משלו ונותר לו סכום ממכירת המשאית, פתח החייב, בשנת 1996 מסעדה בכפר תמרה.