פסק-דין בתיק פשר 516/06

1.         בפניי בקשת חייב להכריזו פושט רגל.

            החייב יליד 1953, פרוד מאשתו ואב לשני ילדים קטינים.

            בבקשתו הצהיר על חובות בסך 492,851 ש"ח ל-22 נושים.    

            ביום 28.6.06 ניתן צו כינוס לנכסיו, במסגרתו הושת עליו תשלום חודשי בסך 100 ש"ח.

2.         מחוו"ד הכונ"ר לפי סעיף 18ד' לפקודה, עולים הממצאים הבאים:

א.         נגד החייב הוגשו 11 תביעות חוב בסך 1,029,855 ש"ח. 117,819 ש"ח מתוכם נדרשו בדין קדימה, לפי הפירוט הבא: 115,838 ש"ח נתבעו בדין קדימה ע"י פקיד שומה צפת מתוך תביעת חוב ע"ס 743,826 ש"ח. 1,981 ש"ח נתבעו בדין קדימה ע"י המל"ל מתוך תביעות חוב של 10,335 ש"ח.

ב.         לגרסת החייב לפני כ-30 שנה היה רשום במע"מ כקבלן זעיר. זמן קצר לאחר שהחל לעבוד בתחום, אחיו נהרג במהלך שירותו הצבאי ולכן הוא נאלץ להפסיק את עבודתו ולעבור לטפל בהוריו הקשישים, שהפכו שבר כלי בעקבות הטרגדיה שפקדה אותם. לאחר שהוריו נפטרו, עבר החייב להתגורר בחורפיש ונישא בגיל 47. את הסיבה להסתבכותו בחובות הוא תולה בגניבת שיקים שלו, לפני כעשור. לטענתו, נגנבו ממנו כ-150 שיקים שחתימתו עליהם זוייפה. החייב טוען כי פנה למומחה כתב יד שאישר כי חתימתו על ההמחאות זוייפה אך מאחר ולא היה יכול לממן ייצוג משפטי, לא הגיש התנגדויות לביצוע השיקים בהוצל"פ.

לטענת החייב רק לפני כ-5 שנים נודע לו כי רשום על שמו חוב במס הכנסה ע"ס 729,097 ש"ח עקב אי הגשת דוחות וכי במס הכנסה הודיעו לו כי חוב זה יסולק תמורת תשלום 11,700 ש"ח.

ג.          עוד לדברי החייב, המצב הכלכלי בבית גרם לפרידתו מאשתו וכיום הוא מתגורר בקומת עמודים בבית אחיו בחורפיש. הוא טוען כי אינו זכאי להבטחת הכנסה, כיוון שאשתו רשומה כשכירה.  

ד.         החייב עובד כנהג ומשתכר כ-1,500 ש"ח (נטו) בחודש. בנוסף החייב מקבל קצבת ילדים חודשית בסך 296 ש"ח. לחייב 50% מניות רגילות בחברת "ענבר סעיד ובוקאי בע"מ".

            החייב עומד בתשלומים החודשיים כסדרם.

3.         ביום 10.9.07 הוגשה תגובת החייב לחוה"ד.

            ב"כ הכונ"ר לא הגיש תשובה לתגובת החייב.       

טענות הצדדים

4.         הכונ"ר מתנגד להכרזת החייב פושט רגל. אליבא דהכונ"ר, בגרסת החייב נפלו סתירות מהותיות, בעיקר בכל הקשור בטענה בדבר גניבת השיקים.

            בתחילה, טען החייב כי אינו יודע מי גנב ממנו את ההמחאות וכשנשאל על כך, ענה: "אני לא יודע, אם הייתי יודע הייתי תובע אותו. גיליתי רק אחרי כמה שנים שהשיקים נגנבו... סליחה... זה היה אחרי כמה חודשים, חודש, חודשיים, שנה, לא זוכר". הוא גם לא ידע לספר כמה פנקסי שיקים נגנבו לו וטען כי לא הגיש על כך תלונה במשטרה.

            דא עקא, מתברר כי בתצהיר מיום 28.5.01, הצהיר החייב שאחותו היא זו שגנבה את השיקים. כשנשאל מדוע טען שאיננו יודע זהותו של האדם שזייף את חתימתו על השיקים, השיב: "עניתי שאני לא יודע, אך עכשיו אני נזכר שחשדתי בה". בתצהיר אחר, מיום 30.11.00, הצהיר כי בחודש 12/97 נגנבו מביתו 149 שיקים. כשנשאל מדוע טען שמדובר בפנקס אחד או שניים, כשלמעשה מדובר בשישה, ענה: "אני לא זוכר, מה שנכון הוא מה שכתוב בתצהיר מיום 30.11.00".

            בפני החייב גם הוצג שטר חוב משנת 1988 ושני שיקים נוספים שהוצאו לפירעון בשנה זו. החייב טען שחתימתו על שטר החוב והשיקים זוייפה, אף שמדובר בשטרות שנחתמו כ-10 שנים לפני אירוע גניבת השיקים, לטענתו.

עוד מציין הכונ"ר, כי לפחות 7 תיקי הוצל"פ בסך כ-315,000 ש"ח נפתחו נגד החייב בין השנים 1988-1994. כלומר, לפני השנים בהן טען לגניבת השיקים.

5.         בתגובתו טען החייב כי הוא עומד בצו התשלומים, משתף פעולה עם הכונ"ר, התייצב לחקירה והגיש את כל המסמכים שנדרש.