פסק-דין בתיק פשר 456/04

1.         בפני בקשת חייב להכרזתו כפושט רגל.

ביום 12.8.04 ניתן צו כינוס לנכסי החייב על פי בקשת בגין חובות מוצהרים בסך 49,597,803   ש"ח ל -30 נושים.

על החייב הושתו תשלומים בסך 500 ש"ח לחודש החל מיום 1.9.04, ואלו הופחתו לסך 200 ש"ח החל מיום 1.11.04. 

על פי חוות דעת הכונס הרשמי שהוגשה על פי סעיף 18 ד' לפקודת פשיטת הרגל (להלן: " חוות דעת הכונ"ר") הוגשו נגד החייב 10  תביעות חוב על סך כולל בגובה 25,435,319  ש"ח, מתוכם 117,373  ש"ח חוב בדין קדימה.

במועדים 10.2.05 ו - 17.2.05 התקיימו אסיפות נושים בענינו של החייב.  החייב לא התייצב לאסיפת ולא היה מניין חוקי לנושים. ביום - נערכה לחייב חקירה במשרדי הכונ"ר.

2.         לטענת החייב, חובותיו נובעים כישלון עסקי בתום לב במספר עסקים. 

3.         מחוות דעת הכונ"ר עולים הממצאים הבאים:

3.1        החייב היה בעל מניות בחמש חברות שונות שנרשמו בשנים 1986 עד 1995, ואשר כולן נקלעו לחובות כבדים. חלק מהעסקים נרשמו על ידי בני משפחתו של החייב אך נוהלו על ידו.

3.2        החייב חתם על שטר חוב להבטחת תשלום עבור הספקת סחורה לעסק הבורקס של חתנו (בו עבד בשנים 1996 עד 2001), וזאת על אף שהיה שקוע בחובות ולא הייתה לו כל אפשרות לעמוד בערבות.

3.3        החייב הורשע בעבירה של קבלת דבר במירמה ובגניבה על ידי מורשה לאחר שהתרים כחצי מיליון ש"ח למען נפגעי קוסובו במסגרת עמותה שהקים עם שותף, ותוך שהוא לוקח את הכספים לעצמו ואף אגורה מתוכם לא הגיעה לפליטי קוסובו. החייב העלים את ההרשעה בהליך  הפלילי נגדו מעת הגשת הבקשה להכרזתו כפושט רגל.

3.4        החייב אינו עומד בתשלומים אשר הושתו עליו.

3.5        החייב גר בדירה הרשומה על שם בתו אך קיים חשד כי רישום הדירה על שם הבת נועד להטעות את נושיו המרובים של החייב ולהעלים מהם את נכסיו. מימון הדירה נעשה, בין השאר, על ידי הלוואה על סך 124,000 ש"ח אשר החייב נטל ולא החזיר למלווה. בנוסף, במרוצת שנת 2003 מכר החייב את זכויותיו בחנות, אך לא המציא כל אסמכתא לטענותו לפיה העביר את הכסף לגיסו לצורך תשלום חוב בגין ערבות שהגיס נתן לחייב.

3.6        החייב עושה שימוש בשלושה רכבים הרשומים על שם ילדיו, ואף רשם שיעבוד על אחד הרכבים לטובת חלק מנושיו.

3.7        החייב העלים מהכונ"ר כי הוא מיופה כח בחשבון בבנק הפועלים. 

4.         לאור כל האמור, מסקנת הכונ"ר הינה כי חובות החייב  נוצרו שלא בתום לב, ולפיכך יש לדחות בקשתו.

5.         בתגובת החייב לחוות דעת הכונס, נטען כדלהלן:

5.1        חובותיו נובעים מכשלון עסקי, בין השאר, על רקע מצב בריאותי רופף מאוד.

5.2        הוא לא ניהל את העסקים הרשומים על שם בני משפחתו.

5.3        הוא הגיש ערעור על הרשעתו בקבלת דבר במירמה.