פסק-דין בתיק פשר 443/06

עובדות המקרה

1.         החייב, יליד 78', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים על סך 267,424 ש"ח ל- 44 נושים. ביום 18.5.06 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם תשלום עיתי בסך של 300 ש"ח בחודש.

2.         בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית, ומסר כי הוא מצוי בהליכי גירושין מתקדמים ומתגורר בפרדס חנה, בדירת הוריו הקשישים, מאחר שאין לו אפשרות לקיים עצמו מחוץ לדירתם.

החייב הצהיר כי הוא עוזר להורים בהוצאות הבית, וכל המשפחה נסמכת על תמיכתו של המל"ל, מאחר שהוריו נכים המוכרים על ידי המל"ל, אביו חולה במחלה ממארת, ואילו החייב ואחיו נכים נפשית ומטופלים בשל כך.

החייב מסר כי הסתבכותו הכלכלית החלה עוד בשנת 99' מכיוון שלא הצליח לשאת בכל ההוצאות המרובות בבית הוריו, להם סייע בשל מצבם הכלכלי הקשה.

לדבריו, נובעים חובותיו מצורכי מחייה ותו לא.

3.         ביום 18.1.07 הגיש הכנ"ר בקשה לביטול צו הכינוס ודחיית בקשתו של החייב להכרזתו פושט רגל, מאחר ששילם תשלום אחד ויחיד לקופת הכינוס ופיגר ב-8 תשלומים, המסתכמים ב-2,400 ש"ח. בנוסף לכך, למרות שחלפו כ-9 חודשים ממתן צו הכינוס, לא הגיש החייב למשרדי הכנ"ר ולו דוח חודשי אחד על הכנסותיו והוצאותיו וזאת בניגוד לחובותיו על פי צו הכינוס.

4.         לאחר הגשת הבקשה, שילם החייב חלק מפיגוריו לקופת הכינוס בבת אחת, ובמועד הדיון ביקש למחוק את הבקשה לביטול צו הכינוס, בטענה כי באוקטובר 06' הופסקה הקיצבה שקיבל מהמל"ל, ולכן לא היה מסוגל לעמוד בתשלומים.

            לשאלת ביהמ"ש כיצד שילם החייב 2,400 ש"ח בבת אחת, מסר החייב כי הוריו עזרו לו. משנשאל מדוע לא ביקש את עזרתם בתשלומים החודשיים, השיב כי אביו חולה סרטן, כי רוב הזמן היה עימו בביה"ח, ואף הביא לביהמ"ש את האישורים הנדרשים. משביקש ביהמ"ש לעיין באישורים אמר החייב " אין לי את זה פה" (עמ' 4 לפרוט' ש' 3). 

            החייב אמר כי אינו עובד, ומשנשאל על ידי ביהמ"ש אם אינו עובד כלל השיב: " לא, לא עובד" (שם, ש' 15).

בשלב זה קם הנושה שישב באולם, מר זרחה ואמר: " רציתי להגיד שהכל סיפורים. הם לוקחים ביטוח לאומי והוא עובד עבודה מהצד... בשמירה או בכל מיני דברים שהם מוצאים שאנשים נותנים להם שיקים בנקאיים שהם יכולים למשוך את הכסף, גם מביטוח לאומי וגם עובדים". (שם, ש' 24-20). לדבריו, הדברים ידועים לו מידיעה אישית מאחר שהוא שכן של החייב. עוד מסר הנושה כי החייב מחזיק רכב רשום על שם בני המשפחה וכי " הוא כל היום נוסע עליו".

לאמירות אלה השיב החייב: " האוטו הוא של הבן של אחי ונוסע באוטו בשביל לקחת את אבא שלי". (עמ' 5 לפרוט' ש' 1). ואולם התברר כי לבעלים הרשום של הרכב, בן ה-22 אין כלל רשיון, והחייב טען כי אביו משלם את הדלק לנסיעותיו היומיות של החייב.

הנושה עמד על דעתו כי החייב עובד ימים שלמים ומנצל את המצב כדי לא לשלם.

בתשובה לדברים אלה, ולאחר דיון ארוך, הודה החייב לפתע כי עבד, תחילה אמר שעבד בחודש פברואר 07', לאחר מכן מסר כי עבד בחודש ינואר כשומר, גירסה התואמת את גירסתו של הנושה.

הכנ"ר עמד על בקשתו לבטל את צו הכינוס עקב התנהלות בחוסר תום לב של החייב בהליכי פשיטת הרגל, וטען כי תשלום מרוכז של כל התשלומים החודשיים והגשה רטרואקטיבית של כל הדוחות החודשיים אינה מקיימת את הדרישות של צו הכינוס.

ב"כ החייב ביקש לקחת בחשבון את המצב הבריאותי הקשה של כל בני המשפחה, משפחת קשת היום, וכן את המאמץ שעשה החייב לשלם את כל התשלומים.

דיון

5.         השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת חייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, " פשיטת רגל ", מהדורה שנייה, בעמ' 169; כן ראה ע"א 5503/92 עדה קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פד"י מט(1) עמ' 749 בעמ' 756).

להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות , האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשניה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר , פ"ד נז(4), 197, עמ' 205-206; ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל , פ"ד לא (1) 164, 166; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1) 45, עמ' 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח' , פ"ד כב(1) 23, עמ' 28; וכן ראה א' פרוקצ'יה, " פשיטת רגל על פי בקשת חייב ", הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272) .

אחד התנאים בהליך זה, במיוחד כאשר החייב הוא הפונה בבקשה להכרזתו פושט רגל, כי החייב יקבל על עצמו את המגבלות והחיובים המוטלים על פי הפקודה ועל ידי ביהמ"ש של פשיטת הרגל, והוא אינו זכאי להנות מהגנת הפקודה, בלא לקיים את הוראותיה.

6.       סעיף 181 לפקודה מסמיך את ביהמ"ש לחזור ולעיין בכל שלב בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו, ובגידרו גם בחינה מחדש של צו כינוס שניתן.