פסק-דין בתיק פשר 424/03

1.         בפני בקשת חייב להכרזתו פושט רגל.

5129371

ביום 4.3.02 ניתן צו כינוס על נכסי החייב בגין חובות מוצהרים בסך 384,1197 ש"ח ל-16 נושים.

על החייב הושתו תשלומים חודשיים בסך 250 ש"ח החל מיום 1.10.03.

על פי חוות דעת הכונס הרשמי שהוגשה על פי סעיף 18 ד' לפקודת פשיטת הרגל (להלן - "חוות דעת הכונ"ר"), הוגשו נגד החייב 4 תביעות חוב על סך כולל של 410,153 ש"ח, מתוכן שתי תביעות חוב בדין קדימה על סך כולל של 123,777 ש"ח למס הכנסה ולמע"מ.

במועדים 25.2.04 ו- 3.3.04 התקיימו אסיפות נושים בעניינו של החייב. החייב נכח בשתי האסיפות אך לא היתה נוכחות של הנושים. 

            החייב לא הציע כל הצעה להסדר חובותיו.

2.         בשנת 1993 פתח החייב חברה בשם "פארג' ג'מאל עבודות עפר ופיתוח בע"מ". לגירסתו, הסתבכותו הכלכלית החלה בשנת 1997 עת עבד כקבלן משנה עבור שתי חברות אשר הפכו לחדלות פרעון ושיקים שניתנו לו בתמורה לעבודתו לא כובדו.

3.         מממצאי החקירה שנעשתה על ידי הכונ"ר עולה כי בין השנים 1995-2000 הכנסות החייב עלו על הוצאותיו ועסקו היה רווחי. החייב לא המציא את הדוחות הכספיים של העסק לשנים 2002-2003. 

            החייב לא דיווח לרשויות המס בתקופה זו על הכנסותיו. על פי רשימת תיקי הוצאה לפועל ארצית, נכון ליום 30.9.03 היו פתוחים כנגד החייב 22 תיקים כאשר 16 מתוכם נפתחו בגין שיקים ללא כיסוי.

            לטענת הכונ"ר, החייב לא הוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב ולפיכך יש לדחות בקשתו.

דיון

כללי

4.         סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל הוא הסעיף העקרי הדן בבקשת חייב להכרזתו כפושט רגל:

"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1)...ו

(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;"

            בבוא בית המשפט לדון בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל, על בית המשפט ליתן את הדעת להתנהגות החייב ותום ליבו לפני ובמהלך הליכי פשיטת הרגל (ש. לוין וא. גרוניס, פשיטת רגל - מהדורה שנייה, עמ' 169).

            השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בדונו בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל הינם רבים. בין היתר, ישקול בית המשפט את אופן יצירת החובות והאם החייב נהג בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות; האם החובות שנוצרו בדרך של רמייה, או הברחת נכסים; האם הציג החייב מצגי שווא בפני נושיו במטרה להתחמק מחובותיו; האם התנהגותו של החייב היתה בלתי חוקית וכתוצאה מאי חוקיות זו נוצרו חובותיו (לא כל אי חוקיות תחשב כהתנהגות חסרת תום לב, ויש לבדוק האם החובות נוצרו כתוצאה ישירה של אי החוקיות) ועוד.

5.         על בית המשפט לשקול אף את התנהגותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל שכן, ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל, מלמד על חוסר תום ליבו של החייב.