עובדות המקרה
1. החייבת, ילידת 39', הגישה בקשה למתן צו לכינוס נכסיה ולהכרזתה פושטת רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים על סך 2,340,500 ש"ח ל- 20 נושים. ביום 4.4.06 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת ונפסק כי עליה לשלם תשלום עיתי בסך של 100 ש"ח בחודש.
לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו כנגד החייבת 6 תביעות חוב בסך כולל של 307,679 ש"ח, ללא חובות בדין קדימה. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינה, אך איש מהנושים לא התייצב לאסיפות אלה, והחייבת אשר התייצבה לאסיפה השנייה בלבד, לא הציעה הצעה להסדר חובותיה.
2. בתצהיר התומך בבקשה פירטה החייבת את נסיבות הסתבכותה הכלכלית.
א. החייבת הצהירה כי חובותיה נוצרו עקב כשלון עיסקי של בן זוגה בשנים 86'-85', כאשר הכנסות העסק לא הספיקו לכיסוי ההוצאות. לטענתה, לצורך מימון הוצאות המחייה והוצאות המאפייה שהפעיל בעלה במבנה שכור, נטלו בני הזוג הלוואה בסך 20,000 ש"ח מרופא שיניים, אשר עשה שימוש שלא כדין בהסכם ההלוואה, ומכר את דירתם לצד ג'.
ב. עוד הצהירה החייבת כי הסתבכותה הכלכלית נגרמה בשל שיקים שנתנה לפני שנים רבות ואשר חוללו בהעדר כיסוי.
ג. החייבת ציינה כי בעבר נעשה לה איחוד תיקים, ניתן צו תשלומים בסך של 250 ש"ח לחודש, כל המטלטלין בביתה עוקלו, היא נותרה ללא כל רכוש, ועקב מצבה הנפשי והבריאותי הקשה, הזניחה את הטיפול בענייניה לחלוטין. היא ובעלה צברו חוב לחברת החשמל והחשמל בביתם נותק, צברו חוב בגין דמי שכירות, והם עומדים בסכנת פינוי. אף על פי כן המשיכו נושיה לרדוף אותה ובלית ברירה פנתה ללשכה לסיוע משפטי לצורך טיפול בחובותיה.
3. הכנ"ר מתנגד לבקשת החייבת להכריזה פוש"ר, בטענה כי החייבת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי הסתבכה בחובותיה בתום לב.
א. חקירה בעניינה של החייבת העלתה כי החייבת לא דיווחה על כך שהיתה מנהלת בחברה בשם "ג'יי. אס. איי. סחר בינלאומי ניהול והשקעות בע"מ" (להלן: "חברת ג'יי"), אשר נרשמה בשנת 92' ונמחקה בשנת 99', ואשר היתה בבעלות בתה סבינה. משנשאלה על חברת ג'יי, מסרה כי מדובר בחברה שבאמצעותה ייבא בעלה דגים לישראל, והיא לא היתה פעילה בה.
ב. החייבת פיגרה ב-5 תשלומים לקופת הכינוס, לא המציאה לכנ"ר מסמכים להם נדרשה, והגישה דוחות תקופתיים ל-4 חודשים בלבד. החייבת לא הרימה את הנטל להוכיח כי חובותיה נוצרו בתום לב, וכי לתא המשפחתי לא היו נכסים, אשר יכלו לשמש לפרעון חובות.
ג. בתחילת שנות ה-90' עברה החייבת תאונת עבודה, וקיבלה פיצויים בסך 135,000 ש"ח, אשר לא שימשו לתשלום חובות אלא לצריכה שוטפת.
4. בדיון שנתקיים בעניינה, מסרה החייבת כי פיגרה בתשלומים החודשיים מאחר שהיתה מאושפזת בבי"ח, והיא אף אמורה לעבור צינתור למחרת הדיון. החייבת התחייבה לשלם את התשלומים החודשיים, וביקשה להגיב לחוות הדעת בכתב.
בתגובתה לחוות הדעת ציינה החייבת, המיוצגת לפי מינוי של הלשכה לסיוע משפטי, כי היא ובעלה הינם קשישים חולים, הגרים בדירה שכורה ומתקיימים מקיצבת זיקנה נמוכה. בעלה של החייבת רתוק למיטתו, והחייבת חולת סוכרת ומועמדת לניתוח לב. איתרע מזלם, והגיעו לפת לחם, בשל העדר יכולתם לייצר הכנסות.
החייבת ציינה כי לא עשתה שימוש בכספי הפיצויים שקיבלה, עקב נכותה התפקודית והפסד ההשתכרות בגינה, לצורך פרעון חובות, כי לאחר שאיבדה את ביתה, השתמשה בכספים לתשלום דמי שכירות והוצאות מחייה שונות, מאחר שבתקופה זו היו היא ובעלה מובטלים וגידלו את ארבעת ילדיהם ללא כל תמיכה.
באשר להמצאת המסמכים שנדרשו על ידי הכנ"ר, מסמכיה של חברת ג'יי, אשר נוהלה על ידי בעלה ונמחקה לפני שנים רבות, אבדו תוך כדי המעברים הרבים של החייבת ובן זוגה בין דירות שכורות משך השנים. לראייה על כך כי לא היתה מעורבת בניהול העסק ציינה החייבת כי רשויות המס לא הגישו תביעות חוב נגדה, וכל החובות הם על שם בעלה.
באסיפות הנושים ובדיון שהתקיים בביהמ"ש לא נכח מי מהנושים, ונראה כי לא תצמח תועלת רבה לנושים מהמשך הליכי הפש"ר.
בתצהיר אשר צורף לתגובתה של החייבת ציינה החייבת כי לאחר שנדרשה לפרט את מקור החובות ואופן היווצרם, נסעה ללשכות ההוצל"פ וגילתה כי חלק מהתיקים בוערו או נעלמו. מכל מקום, לגבי שניים מן החובות, מדובר בשיק עבור דמי שכירות, חוב עבור רכישת טלויזיה, וחוב לחברת טלפון אשר אינו שלה, מאחר שבתקופה הרלוונטית לא היה לאיש מבני משפחתה טלפון סלולרי.
החייבת הצהירה כי היא אשה חולה, סובלת מלחץ דם גבוה, סכרת וכולסטרול, עברה צנתור לפני כחודש וחצי, והיא מועמדת לצנתור נוסף.
5. הכנ"ר עומד על התנגדותו לבקשת החייבת, בטענה כי אין בתגובה כדי להבהיר את האמור בחוות הדעת.
דיון