פסק-דין בתיק פשר 341/03

1.       בפני בקשת חייב להכרזתו פושט רגל.

5129371

ביום 17.6.03 ניתן צו כינוס על נכסי החייב בגין חובות מוצהרים בסך 818,415 ש"ח ל-29 נושים. על החייב הושתו תשלומים חודשיים בסך 1,000 ש"ח החל מיום 20.6.03.

          על פי חוות דעת הכונס הרשמי שהוגשה על פי סעיף 18ד' לפקודת פשיטת הרגל (להלן - "חוות דעת הכונ"ר"), הוגשו נגד החייב 17 תביעות חוב על סך כולל של 681,206 ש"ח.

          במועדים 10.12.03 ו- 17.12.03 התקיימו אסיפות נושים בעניינו של החייב. החייב התייצב לשתי האסיפות. לא היתה התייצבות נושים.

          החייב לא הציע כל הצעה להסדר חובותיו.

2.       לטענת החייב, חובותיו נוצרו כתוצאה מכשלון עסק של מתפרה אותה פתח בשנת 1988 במקום מגוריו באבו סנאן. בשל שירות מילואים, תחרות קשה בשוק וכן אי עמידה בתשלומים של לקוחות העסק, נוצרה בעייה כלכלית והבנק ביטל את האשראי ודרש כי החייב יסלק חובו. לצורך סילוק החוב ומפאת הלחץ הכלכלי שרבץ על החייב, הוא נאלץ ללוות כספים מן השוק האפור בריבית מופרזת.

          בשנת 1991 הפך החייב לשכיר, אולם התחיבויותיו עלו על נכסיו וחובותיו רק הלכו וטפחו.

3.       הכונ"ר הגיש חוות דעת ביום 02.02.04 בה צויין כי החייב לא שיתף פעולה עם הכונ"ר, לא המציא מסמכים לבסס טענותיו בדבר מצבו הכלכלי והעלים מידע מן הכונ"ר. חקירת הכונ"ר העלתה כי חובותיו של החייב נוצרו עקב פעילות שתי חברות מבלי שהחייב הצהיר עליהן.

4.       בעקבות החלטת בית המשפט, המציא החייב מסמכים לכונ"ר ובהתאם לכך הגיש הכונ"ר ביום 27.3.05 השלמה לחוות דעתו בה צויין כי החייב טרם מסר את המסמכים המבוקשים באשר לנסיבות היווצרות החוב.

5.       לגופו של עניין, הכונ"ר מצא סתירה בין גרסת החייב בחקירתו לבין דו"ח רווח והפסד אותו הגיש כאשר בחקירה דיווח החייב כי לחברת "שופסטיל בע"מ" בבעלות אשת החייב ובניהולו, כלל לא היו עובדים ואילו בדו"ח דווחו הוצאות על שכר מנהלים ועובדים. לעניין זה החייב לא נתן כל הסבר.

          דיון

          כללי

6.       סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל הוא הסעיף העקרי הדן בבקשת חייב להכרזתו כפושט רגל:

"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1)...ו

(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;"

          בבוא בית המשפט לדון בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל, על בית המשפט ליתן את הדעת להתנהגות החייב ותום ליבו לפני ובמהלך הליכי פשיטת הרגל (ש. לוין וא. גרוניס, פשיטת רגל - מהדורה שנייה, עמ' 169).

          השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בדונו בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל הינם רבים. בין היתר, ישקול בית המשפט את אופן יצירת החובות והאם החייב נהג בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות; האם החובות שנוצרו בדרך של רמייה, או הברחת נכסים; האם הציג החייב מצגי שווא בפני נושיו במטרה להתחמק מחובותיו; האם התנהגותו של החייב היתה בלתי חוקית וכתוצאה מאי חוקיות זו נוצרו חובותיו (לא כל אי חוקיות תחשב כהתנהגות חסרת תום לב, ויש לבדוק האם החובות נוצרו כתוצאה ישירה של אי החוקיות) ועוד.