פסק-דין בתיק פשר 325/04

לפניי בקשה להכרזת החייב כפושט רגל. בעניינו של החייב ניתן צו כינוס ביום 6.6.04 ובהתאם לבקשתו בגין חובות מוצהרים על סך 4,719,714 ש"ח ל-39 נושים.

במסגרת צו הכינוס הושתו על החייב תשלומים חודשיים בסך של 2,000 ש"ח החל מיוני 2004.

נכון ליום עריכת דו"ח הכונס הרשמי הוגשו כנגד החייב 11 תביעות חוב על סך 4,001,936 ש"ח, שכללו שתי תביעות חוב של מע"מ והמל"ל, שהסתכמו בסך 236,088 ש"ח, כשמתוך סכום זה נתבע בדין קדימה הסך של 188,599 ש"ח.

בעניינו של החייב התקיימו אסיפות נושים אליהם התייצבו החייב וב"כ אך איש מהנושים לא עשה כן. החייב לא הציע כל הצעה להסדר חובותיו לנושים. מדו"ח הכונס עולה, כי בשנת 1999 פתח החייב תיק עוסק מורשה על שם אישתו והחל בניהול סוכנות לביטוח בשם "גל -רום" מבלי שהחייב או אישתו החזיקו באותה עת בתעודת סוכן ביטוח. כעבור חצי שנה קיבל החייב תעודת סוכן והעביר רישום סוכנות הביטוח על שמו.

עוד מתברר כי החייב פתח בשנת 2000 חברה שנקראה "רשת שיווק סוכניות לביטוח 2000 בע"מ" בצוותא עם שותף אחר. החייב טען כי עקב הרפורמה בענף הביטוח בשנים 2000-2001 צנחו העמלות של הסוכנים ב-50% וכתוצאה מכך החלו הן החברה והן הסוכנות לצבור חובות. עוד טען החייב כי החברה התקשתה למכור פוליסות ועקב זאת הלכו חובותיה וטפחו דבר שגרם להגבלת חשבונותיה בבנקים.

מחקירת הכונס הרשמי עלה כי הסוכנות קיבלה מחברות הביטוח "הדר" ו"מנורה" לשם הקמת החברה את הסך של 2,050,000 ש"ח וכן קיבלו החברה והסוכנות מקדמות על חשבון ביצועים עתידיים. מהסכום הנ"ל נתקבל סך של 1,300,000 ש"ח כהון סיכון אשר אינו טעון החזר.

מבדיקת דוחות הפחת שהגיש החייב עלה, כי הושקע בהקמת החברה והסוכנות סך של     1,285,000 ש"ח. ביחס להפרש בין הסכום הנ"ל לסכום שהועבר ע"י חברות הביטוח טען החייב כי הפרש זה יועד להוצאות החברה ומשכורות המנהלים. עיון בדוחות הרווח  וההפסד של הסוכנות מראה כי בשנת 2000 דווח לשלטונות המס על הפסד. דיווח זה לא נתקבל על דעת שלטונות המס, אשר קבעו לחייב הכנסה חייבת במס בסך של 186,000 ש"ח. החייב ובת זוגו מכרו ביום 20.7.01 דירת מגורים, והתמורה הופקדה, לטענתו, בחשבון העסקי של הסוכנות, וזאת לאחר קיזוז סכום המשכנתא.

הכונס הרשמי טען כי החייב לא המציא אסמכתאות לאימות טענתו זו, ולא המציא דוחות כספיים לחברה ולסוכנות לשנת 2002. חרף זאת, השומות שנקבעו ע"י רשויות המס הראו על מגמה רווחית.

במהלך שנת 2002 הוקמה חברה נוספת, שבעלי המניות בה היו אשת החייב וחברת מ.ד.ק. ניהול סחר ושיווק חיפה. לטענת החייב חברה חדשה זו לא פעלה כלל. עוד טען החייב כי עם סגירת עסקיו הוא העביר את ציוד הסוכנות למי שהפכה בבוא הימים לשותפתו העסקית.

החייב העביר בחודש מאי 2003 את כל מניותיו לשותף תמורת סך של  40 ש"ח, והוסכם כי החייב ישוחרר מכל חוב קיים או עתידי הנוגע לחברה. עוד העלתה הבדיקה, כי החייב פעל כעוסק מורשה בתחום הייעוץ הפיננסי לענייני משכנתאות בין החודשים ינואר-יולי 2003, אך לא הובהר אם מפעילות זו נזקפה לחייב הכנסה כלשהי והוא לא הגיש דוחות ולא הצהיר על ניהול עסק זה.

החייב הוסיף וטען כי אשתו הסתבכה בחובות בעטיו, משום שערבה לחובות החברה. החייב מכר כחודש לפני מתן צו הכינוס רכב מסוג פסאט שהיה ברשותו. רכב זה נרכש בשנת 2000 בסכום של 150,000 ש"ח.

החייב טען כי הוא חסר כל, ואין לו נכסים כל שהם. עד ליום עריכת הדו"ח פיגר החייב ב-4 תשלומים חודשיים, וחובו לקופת הכינוס עמד על סך 8,000 ש"ח.

ביום 9.1.05 נערך ביקור בביתו של החייב ע"י מחלקת חקירות הוצל"פ, וחקירה זו העלתה כי החייב מתגורר בקוטג' בן 2 קומות בקיסריה, אשר עבורו הוא משלם דמי שכירות בסך השווה ל-720 דולר לחודש (לא כולל הוצאות) וארנונה בסך 1,150 ש"ח לחודשיים. כמו כן בביתו נמצא קו טלפון, בניגוד להצהרת החייב, ואף מחזיק בשני מכשירי טלפון נייד. בביתו נמצאו מתקן למים מינראלים, 4 טלויזיות, שני מחשבים אישיים (מסך שטוח), מערכת סטריאו, D.V.D, חיבור למת"ב,  חיבור לאינטרנט מהיר, מזגן מפוצל ונמצא מנוי לילדיי החייב בספורטן. בחזית הבית חנו מכונית מסוג מזדה 323 ו-וולבו. החייב טען כי הוולבו הושאר לסוף השבוע ע"י חבריו. בדיקה העלתה כי אותם "חברים" שהשאירו את הוולבו, נמצאים בחו"ל מזה שנתיים.

החייב הצהיר כי נכון ליום הביקור הוא עובד בחברת שילובים פיננסיים ומשתכר סך של 14,000 ש"ח לחודש. הוא טוען כי התחיל לעבוד בחברה כ- 5 ימים בלבד לפני הביקור, וכי המשכורת מופקדת לחשבון הבנק של אמו. החייב לא המציא תדפיסים מחשבון הבנק של אמו - אסתר זינו.

הכונס הרשמי טוען כי הנסתר רב על הנגלה בעניינו של החייב. בעבר הוא חי ברמת חיים גבוהה, שטרם השתנתה גם בהיותו בהליך פשיטת רגל. החייב מתגורר באיזור יוקרתי ובדירה מרווחת שעלות השכירות והחזקתה גבוהה מאוד (1400 דולר - ראה מסקנות הכונס בדו"ח שהוגש מטעמו).

עיינתי בתגובת החייב ובחנתי את טענותיו והתייחסותו לטענות הכונס הרשמי ולא שוכנעתי כי יש בטענותיו כדי לשנות את ממצאי הכונס הרשמי כפי שבאו לידי ביטוי בחוות דעתו.

מהנתונים שהובאו לעיל עולה בבירור כי החייב לא נתן הסברים משכנעים ביחס לאופן יצירת חובותיו ולא גילה מה נעשה בהפרשי הסכומים שנתקבלו מחברות הביטוח לבין אלו שהושקעו בעסקי הביטוח. החייב לא המציא אסמכתאות הנוגעות לרכב שמכר מסוג פסאט, ולא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי חובותיו נגרמו בתום לב.

לטעמי, התנהלות החייב כמתואר לעיל מעידה על חוסר תום ליבו. כנגד החייב עומדות ותלויות תביעות חוב של מס הכנסה והמל"ל כשמתוכן נתבע בדין קדימה הסכך של 188,599 ש"ח, החייב לא ניסה להסדיר חובותיו ברשויות המס הנ"ל.

על יסוד הממצאים של הכונס הרשמי, אני קובע כי הן התנהלותו והן יצירת חובותיו לא היו בתום לב והוא לא קיים את חובותיו על פי הפקודה, וזאת מתוך מגמה להקשות על הכונס הרשמי. לשם כך אף נהג להפקיד את משכורתו הגבוהה בחשבון הבנק של אמו.