פסק-דין בתיק פשר 279/07

עובדות המקרה

1.        החייבת, ילידת 64', הגישה בקשה למתן צו לכינוס נכסיה ולהכרזתה פושטת רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים על סך 503,185.16 ש"ח ל- 65 נושים. ביום  ניתן צו לכינוס נכסי החייבת ונפסק כי עליה לשלם לקופת הכינוס סך של 200 ש"ח.

לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו נגד החייבת 25 תביעות חוב בסך כולל של 270,914.97 ש"ח, מתוכם נתבעו 976.07 ש"ח בדין קדימה.

לדברי החייבת נפתחו נגדה 89 תיקי הוצל"פ, נערכו חקירות יכולת וניתן צו לאיחוד תיקיה, אך בשל מצבה הכלכלי הקשה לא עמדה בתשלומים החודשיים שהושתו עליה.

התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינה, בראשונה נכחו החייבת ועו"ד חטיב מטעם הנושים, ובאסיפה השנייה לא נרשמה נוכחות של החייבת או מי מנושיה. החייבת אשר לא התייצבה, לא הציעה הצעה להסדר חובותיה.

2.         בתצהיר התומך בבקשה גוללה החייבת את הנסיבות בהן הסתבכה כלכלית.

א. לדבריה לאחר לידת בנה הבכור, הכירה גבר אשר הבטיח לה כי יתמוך בה ויתן מחסה לה ולבנה. לאחר שילדה שתי בנות, סיבך אותה אותו אדם בחובות, גנב לה פנקסי שיקים ולבסוף נטש אותה. לפיכך נאלצה לנדוד בין דירות שכורות ללא יכולת לשלם שכר דירה או לרכוש מוצרי מזון בסיסיים ונאלצה לשלם בהמחאות מאחר שהיתה חסרת הכנסה.

ב. החייבת הצהירה כי שני אחיה אשר היו נרקומנים גנבו לה מספר המחאות ובכך הגדילו את חובותיה.

ג. חלק ניכר מהחובות הם כתוצאה מערבויות שחתמה לבני משפחתה אשר נזקקו לכך בעת צרה. החייבת טוענת כי חתמה על ערבות לאחר פטירתו של אביה לצורך מימון ההלוויה והשבעה.

ד. לדבריה, צברה חובות כתוצאה מחוסר יכולתה לממן את צרכי מחייתה ומחייתם של ילדיה, וזאת מאחר שהתקיימה מגמלאות בלבד.

3.         הכנ"ר מתנגד לבקשת החייבת להכריזה פושטת רגל, בטענה כי החייבת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי הסתבכה בחובותיה בתום לב.

א. נגד החייבת נפתחו 88 תיקי הוצל"פ, וזאת משנת 85' עד שנת 06'. הכנ"ר ציין כי בחקירה טענה החייבת כי היא אינה יודעת את שמות המשפחה של הגברים מהם נולדו ילדיה, הן של מוטי - אבי בנה הראשון (להלן: מוטי) והן של דוד - אביהם של שתי בנותיה (להלן: דוד), אשר סיבך אותה בחובות, גנב לה המחאות, לווה כספים בשמה, ולא החזיר לה כספים אותם התחייב להחזיר. לדבריה, נהג דוד לעזוב אותה למספר חודשים וחזר, היא היתה צעירה ומאוהבת ולא עמדה על שלה. מספר חודשים לאחר הולדת בתה הקטנה נעלם ומאז לא ראתה אותו.

ב. מחקירת הכנ"ר עולה כי לחייבת היו ארבעה חשבונות בנק. משנשאלה לעניין זה מסרה כי בכל פעם שרצו לעקל לה חשבון אליו נכנסה קצבתה, פתחה חשבון אחר ואמרה לביטוח הלאומי להפקיד את הקיצבה שם.

ג. החייבת חתמה על מספר ערבויות, על אף שהודתה כי מעולם לא עבדה, אם כי היו לה עבודות, ובעת שחתמה על הערבויות התקיימה מקיצבאות בלבד.

ד. משנשאלה מדוע מסרה המחאות ללא כיסוי בעת שהיתה שקועה בחובות, השיבה כי  המצב הביא אותה לזה. לחוקרת הכנ"ר אמרה " מה את רוצה שאני אלך לגנוב ?".

ה. החייבת חתמה על ערבות לטובת קבלן שעבד בשכונה בה התגוררה, בטענה כי היתה צעירה ועשתה " מה שהיו אומרים לי לעשות".

ו. לחייבת חובות למספר חברות תקשורת סלולארית, ומשנשאלה מדוע יצרה חובות נוספים השיבה " אני לא יודעת למה. אם הייתי חייבת לסלקום לקחתי גם מאורנג'".

ז. החייבת עובדת במשרה חלקית באולם אירועים ומשתכרת 926 ש"ח.

ח. החייבת לא שיתפה פעולה עם הכנ"ר ולא המציאה מסמכים שהתבקשה להמציא.