פסק-דין בתיק פשר 206/07

1.       בבקשה שבנדון עותר החייב, יליד 1943, להכריז עליו כפושט רגל.

ביום 12.6.07 ניתן צו כינוס לנכסי החייב בגין חובות מוצהרים על סך 1.15 מליון ש"ח ל- 35 נושים.

למועד חוות דעת ב"כ הכנ"ר הוגשו נגד החייב 14 תביעות חוב בסכום כולל של 1.22 מליון ש"ח.

2.       ב"כ הכנ"ר בחוות דעתה מתנגדת לבקשה ולא שינתה עמדתה גם לאחר עיון בתגובת החייב והסבריו ובעקבות דיון מיום 7.4.08.

          ב"כ בנק הפועלים, נושה החייב, הודיע בישיבת יום 7.4.08 כי הוא מסכים להכרזה, כשלטענתו לנושים יש אינטרס בכך.

3.       על פי גרסת החייב במהלך השנים 1977-1997, הוא ניהל מספר מסעדות, כאשר בתקופות שפרט הוא גם עבד כשכיר במקומות עבודה שונים.

          לטענתו, עיקר חובותיו וקריסתו הכלכלית נוצרו בשנות השמונים בשל תקופות אינפלציה והוצאות תפעול שלא יכל לעמוד בהן.

          בשנות התשעים נשברו רגליו של החייב כתוצאה מתאונה שמנעה ממנו לעבוד תקופה של כשלוש שנים. תאונה זו לא הוכרה על ידי המל"ל והחייב לא קיבל פצוי מכל גורם שהוא, בגינה.

          בין השנים 1996-2001 שב חייב למעגל העבודה ושוב כשל בעסקיו.

          החל משנת 2002 ועד 2/07 החייב לא עבד כלל.

          מ- 2/07 עובד החייב כשכיר במוסך "סאלח ובניו" בקיבוץ אלונים.

          לחייב אין נכסים מלבד בית מגורים בו הוא מתגורר.

4.       ב"כ הכנ"ר בחוות דעתה מתנגדת, כאמור, להכרזה;

          ב"כ הכנ"ר מפנה לכך שבעבר, כנראה במהלך שנות ה- 80 הגיש  החייב עפ"י הצהרתו בקשה לפשיטת רגל שנדחתה.

          החייב המשיך לצבור חובות לאורך עשרות שנים, תוך שהוא פותח שוב ושוב עסקים, מותיר חובות מעסקים קודמים. התנהגות כזו, עולה כדי חוסר תום לב.

          עוד נטען, כי החייב עפ"י חקירתו גם סיבך את בני משפחתו בחובות, שעה שהשתמש בחשבונותיהם לניהול עסקיו, תוך שהוא עוקף את האיסור שהוטל על ניהול חשבונו.

5.       החייב בכתב תגובתו טוען, כי לאורך כל שנות פעילותו העסקית הוא פעל בתום לב ומתוך רצון לצאת מהמצב הכלכלי הקשה בו היו שרויים הוא ומשפחתו.

          החייב פעל להמנע מיצירת חובות חדשים וניסה לסגור חובות קיימים.

          החייב מדגיש, כי חובותיו נוצרו בעיקר במהלך שנות השמונים והתשעים, עת ניהל את עסקיו כשבנדון מפנה החייב לפרוט תיקי ההוצל"פ.