פסק-דין בתיק פשר 161/05

          עובדות המקרה

1.       החייב, יליד 73', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו כפושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים על סך 116,336 ש"ח ל- 8 נושים. ביום 17.2.05 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם תשלום עיתי בסך של 150 ש"ח בחודש.

לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו כנגד החייב 3 תביעות חוב בסך כולל של 23,484 ש"ח, מתוכם נתבע סך של 5,602 ש"ח בדין קדימה על ידי המל"ל. לדברי החייב נפתחו נגדו 3 תיקי הוצל"פ, לא נערכה לו חקירת יכולת אך נעשה איחוד תיקים, אשר פוזר. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך החייב ואיש מהנושים לא התייצבו לאסיפות אלה.

2.       בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית.

לדבריו נובעים חובותיו מסכום מוהר נדחה גבוה שהיה עליו לשלם לגרושתו, וכן עקב רכישת סמים. החייב טען כי החל בהליך גמילה מסמים בעת שהגיש את בקשתו.

3.       הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב להכריזו כפוש"ר, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב.

א. חקירה בעניינו של החייב העלתה כי הוא ממשיך לצרוך סמים מסוכנים, ומממן את הסם באמצעות גניבות של חומרי בניין בכפר מגוריו.

ב. החייב פיגר בתשלומים לקופת הכינוס, ולא הגיש דוחות חודשיים ומסמכים שנדרשו ממנו. הוא לא השתתף באסיפות נושים וגם לחקירה הגיע באיחור.

4.       בדיון שנתקיים בעניינו, טען החייב כי לקח הלוואה לשפץ את ביתו, וחלק מהחובות שנוצרו, נוצרו בגין הלוואה זו. החייב היה בגמילה עד ינואר 06', אך הפסיק את הגמילה וחזר לצרוך סמים.

הכנ"ר עמד על התנגדותו להכרזת החייב פושט רגל, בטענה כי התנהלותו של החייב בהליכי הפש"ר היא חסרת תום לב. החייב הפסיק הליכי גמילה, שב להשתמש בסמים מסוכנים, והוא מממן את צריכת הסמים מגניבות של חומרי בניין.

דיון

5.       סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה) קובע:

                   "18ה. החלטת בית המשפט [תיקון: תשנ"ו]

                   (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל

                   ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

                   (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;

                   (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב,

                   במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב

                   יכול לפרוע את חובותיו;..."