פסק-דין בתיק פשר 1328/03

מונחת בפניי מחלוקת שהתעוררה בין כונס הנכסים של קבוצת חברות און מיזוג (להלן: "הכונס") לבין כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר") ובעיקר בין הכונס לבין בנק הפועלים בכל הנוגע לשיעורו ואופן חישובו של שכר טרחת הכונס.

לאחר שעיינתי בבקשה, ניתנת החלטתי זו;

1.         אין ספק כי ההלכה הפסוקה דהיום מגבילה מאד, בלשון המעטה, את היכולת להתחשב ב"חילוץ" ערבויות בנקאיות כחלק אינטגרלי מבסיס שכר הטרחה. עם זאת, מנסה הכונס לטעון כי עסקינן בתיק מורכב ויוצא דופן המצדיק את תחולת החריג לקביעות בפסק הדין בעניין אפיג, והן כי מלכתחילה סוכם בינו לבין הנושים המובטחים (לרבות בנק הפועלים) כי סכום הערבויות יילקח בחשבון בקביעת בסיס שכר הטרחה, וכי הבטחה זו הייתה השיקול המכריע בעצם הסכמתו לקבל את תפקיד הכונס.

2.         עניין לנו (ועל כך אין מחלוקת) בבקשה שלישית בשורה של בקשות תקופתיות לתשלום שכר טרחה, ואשר אמורה למעשה להוות בקשה לחישוב סופי של השכר המגיע לכונס, והיא מתבססת בעיקר על חישובים בגין תקופות שלאחר הבקשה הקודמת לשכר טרחה. אלא שכל אחד מהצדדים מנסה להשתמש באמור לעיל לצרכיו הוא.

            הכונס טוען כי הבקשה אינה אלא המשך לבקשות הקודמות ומתבססת על אותם עקרונות אשר אושרו בעבר הן על ידי הכנ"ר והן על ידי בנק הפועלים, לעומתו מנסה בנק הפועלים להתבסס על מהותה זו של הבקשה כ"המשך והתחשבנות סופית" בכדי לפתוח למעשה אף את הבקשות הקודמות. זאת באמצעות "התחשבנות" מול הכונס במסגרת פסיקת שכר טרחתו הסופי. מוסיף הבנק וטוען כי שגה בעמדותיו בבקשות הקודמות והוא מיצר על כך. לשיטת הבנק, טעה בעבר אולם כעת, משהתעדכן בדין ובהלכה הפסוקה, הרי שכלשונו "אין לתפוס אותו בטעותו".

3.         המושכלה הראשונה העולה מן הדברים הינה כי ספק גדול האם ניתן לשוב ולפתוח לדיון בקשות והחלטות שיפוטיות אשר הפכו חלוטות זה מכבר. אמנם, אף הכונס מנסה לטעון ל"המשכיות" אולם אין בכך בכדי לאפשר קבלתה של טענה הנראית על פניה כמנוגדת כליל לדין. אף אם החלטה שיפוטית שניתנה בעבר הינה שגויה, לא ניתן לשוב ולדון בה כמו לא היו דברים מעולם. קל וחומר, כאשר מדובר בשכר טרחה אשר שולם זה מכבר לכונס.

            אוסיף ואעיר; אין די בנימוק כי הבנק התעדכן בינתיים בהלכה הפסוקה בכדי לחרוג מעיקרון זה. אף אם היה המחוקק עצמו מתערב ומשנה את הדין לאחר הבקשה הראשונה לשכר טרחה, הרי ששינוי זה היה תקף מכאן ואילך. קל וחומר שנכון הדבר לעניין עדכונים (או התעדכנות) בפסיקה שיפוטית.

אף אם הייתה כוונתו של הבנק לעניין זה לערוך מעין "קיזוז" תוך ניצול העובדה כי עתה עומד על הפרק שכר טרחה נוסף וסופי, ספק אם יש למהלך כזה אחיזה בדין. לאור האמור לעיל, אין מנוס מדחיית עמדתו של הבנק ככל שהיא מכוונת לעיון מחדש, במישרין או בעקיפין, בהחלטות הקודמות הנוגעות לשכר הטרחה.

4.         אשר למחלוקת בין הכונס לכנ"ר; אעיר כי אחד המבחנים המכריעים בכל הנוגע ל"חילוץ" ערבויות בנקאיות הינו השאלה האם אותו "מימוש רעיוני" משפר באורח מוחשי את מצבם של נושים שאינם נמנים על הנושים המובטחים. אולם דומה כי בנסיבות העניין, ושמא בגלל המחלוקת אשר התעוררה מול בנק הפועלים, מיעטו הצדדים לטעון בעניין זה.

            עוד אעיר כי בנסיבות המקרה יש רגליים לטענתו של הכונס כנגד הדרישה להפחתת 25% משכר הטרחה. הלכה פסוקה היא כי שאלת ההפחתה אינה תלויה בתוארו הרשמי של בעל התפקיד אלא באורח פעולתו. בנסיבות העניין, ונוכח כמות הפרויקטים הגדולה עימם התמודד הכונס, קל וחומר מטלות נוספות ומורכבות שליוו תיק זה לכל אורכו, ספק גדול בעיניי האם היה מקום להעלות כעת דרישה זו, ובמיוחד אם לא בא זכרה בבקשות הקודמות לפסיקת שכר טרחה.

5.         בכפוף להערתי זו, דומה כי נכון וצודק בשלב זה לפסוק לכונס לאלתר את שכר הטרחה שמוצע בעמדתו של הכנ"ר מיום 28/3/08 לרבות תוספת המאמץ המיוחד המוצעת שם, אשר אין ספק כי היא מיטיבה לשקף את פעולותיו של הכונס במסגרת התיק.

            במידה ויחליט הכונס לעמוד על דרישתו לפיה הוא זכאי לכספים נוספים בגין "חילוץ" הערבויות הרי שיהיה עליו להגיש בקשה חדשה אשר תתמקד אך ורק בעניין זה ובטיעונים בדבר פסק הדין בעניין אפיג והחריגים לו. במידה ופעם נוספת תתגלה מחלוקת בין הצדדים, הרי שייתכן ונוכח טענתו העובדתית של הכונס בדבר סיכום מוקדם אשר אך ורק בגללו הסכים ליטול את התיק לידיו, לא יהיה מנוס מעריכת דיון בכדי לברר את אותה מחלוקת. זאת ועוד, במידה ובסופו של יום ייפסק לכונס שכר טרחה נוסף, סביר מאד להניח כי מסכום זה תקוזז תוספת המאמץ המיוחד נשוא החלטתי זו, שהרי חלק נכבד מן המניעים להעלאתה היה לעשות בה שימוש כמעין תחליף לשכר בגין "חילוץ" הערבויות הבנקאיות.

6.         סוף דבר; דין הבקשה להתקבל בחלקה, כאמור לעיל. בנסיבות המקרה, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות. 

היום, ז' בסיון, תשס"ח (10 ביוני 2008), בהעדר הצדדים.

תפארת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: