פסק-דין בתיק פשר 1190/07

1.         המבקשת סונול ישראל בע"מ (להלן: "סונול" ו/או "המבקשת") הגישה בקשה למתן צו כינוס והכרזה על פשיטת רגל נגד המשיב, ישראלי, המתגורר כיום בקנדה. המשיב הגיש התנגדות ובקשה לדחייה על הסף של הבקשה (בש"א 14444/07).

2.         הבקשה הוגשה במחוז תל-אביב (פש"ר 1488/07). לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים   (6.12.07), החליט בית המשפט בת"א להעביר הבקשה למחוז חיפה, כיוון "(ש)בסעיף 60 לבקשה מדובר על בית המצוי בחיפה. בסעיף 58 לבקשה מדובר על חברות שונות שאחת מהן היא חברת צ.ד.מ.א [צ"ל: צ.א.מ.א] אשר הליך הפירוק שלה מתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה".  בבקשה נטען שמקום מגורי המשיב בצפת והדבר נזכר גם בהחלטת בית המשפט מיום 6.12.07.

3.         אין חולק שהבית בחיפה איננו רשום על שם המשיב, לפחות מאז 1999. המשיב טוען כי בית זה מעולם לא היה רשום על שמו, אלא נרכש כמתנה לבתו ע"י סבתה ובשנת 1999 נרשם על שם הבת.

אשר להליך הפירוק של אחת החברות (מני רבות) שניהל ו/או שמנהל המשיב, הליך זה איננו נוגע לפשיטת הרגל שלו.

            בבקשה נטען שמקום מגורי המשיב בצפת. כך שלכאורה, אם בכלל, היה מקום להעביר את התיק לבית המשפט המחוזי בנצרת.

אלא שמשהועבר הדיון לבימ"ש זה, ביהמ"ש לא יעבירנו עוד. לפיכך אדון בבקשה.

מאחר ובית המשפט בתל-אביב קיים דיון בבקשה; הצדדים הגישו התנגדות לצו כינוס, תשובה לבקשה לדחייה על הסף ולהתנגדות ולאחר שניתנה רשות לכך, גם תגובה לתשובה, איני רואה צורך בדיון נוסף ובהתאם להוראות תקנה 241 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תינתן החלטתי על בסיס טענות הצדדים בכתב והמסמכים המצויים בתיק.

טענות המבקשת (סונול) בבקשה

4.         לעניין החוב - המבקשת טוענת כי המשיב חייב לה 12 מיליון ש"ח מכוח ערבותו האישית לחברת צ.א.מ.א הובלת דלק בע"מ (להלן: "צ.א.מ.א"). 

ב-20.6.05 נחתם בין המבקשת למשיב הסכם, שהסדיר את סיום הקשר החוזי ביניהם (להלן: "ההסכם") וכן את נושא מכירת אחזקותיו של המשיב בשותפות שהוקמה בשם סונול כנען בע"מ (להלן: "סונול כנען" ו/או "השותפות").

המבקשת טוענת כי נכון למועד הגשת הבקשה, היא נושה בצ.א.מ.א בסך של 30 מיליון ש"ח וכי בסעיף 11.2 להסכם, התחייב המשיב לערוב לצ.א.מ.א עד לסך של 12 מיליון ש"ח. עוד לטענתה, המשיב חייב לה 10 מיליון ש"ח נוספים, כיוון שלא עמד בהסדר בעניין גביית חובות לקוחות. המבקשת מפנה לסעיף 8.18 להסכם, בו נכתב: "כל סכום אשר יגיע לסונול מצ.א.מ.א..., שלא תוכל סונול לגבותו מצ.א.מ.א על דרך של קיזוז, ישולם ע"י צ.א.מ.א במזומן, מייד עם דרישתה הראשונה של סונול ואם לא תשולם ע"י צ.א.מ.א..., ייגבו הסכומים באמצעות הערבות האישית שתינתן לסונול ע"י איבי [המשיב] ". המבקשת טוענת כי שלחה דרישות תשלום לצ.א.מ.א ולמשיב אך אלה לא נענו.

5.         עוד טוענת המבקשת כי לאחרונה נודע לה שבחסות סונול כנען, ביצע המשיב פעולות חמורות של הצגת מצגים כוזבים, גניבה בידי נושא משרה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים - מעשים, שעפ"י חישוב ראשוני, הסבו לה נזק המוערך בכ-50 מיליון ש"ח (צורפה חוו"ד של רו"ח בועז יפעת). בכלל זה, נטען כי המשיב פעל להקטנת חובות של לקוחות לחברות הקשורות אליו, על חשבון הגדלת חובן לסונול כנען; המשיב העמיד הלוואות חוץ בנקאיות לא מאושרות מקופת סונול כנען בהיקף של עשרות מיליוני שקלים ועוד. 

6.         לעניין מעשה פשיטת הרגל של המשיב - המבקשת טוענת כי המשיב עזב את ישראל במטרה להתחמק מנושיו; עזב בית מגוריו והוקיר רגליו ממקום עסקיו. מקום הימצאו, ככל הנראה, במונטריאול, קנדה. עובר להגשת הבקשה נודע למבקשת כי המשיב מנסה למכור את נכסיו בישראל "במכירת חיסול" והודיע למקורביו כי אין בדעתו לשוב ארצה. ב-12.4.07 פורסמה בעיתון "גלובוס" מודעה המזמינה את הציבור להציע הצעות לרכישת נכסים של המשיב עד ליום 13.5.07. בין הנכסים שהוצעו למכירה, משרדיו של המשיב בבניין הפורום בהרצליה פיתוח, מגרשים בעכו ובמפרץ חיפה וכן זכויות שכירות להפעלת תחנת דלק בכביש עכו-כרמיאל, שבנייתה טרם הושלמה.

לטענת המבקשת, המשיב הינו איש עסקים מתוחכם, אשר צבר ניסיון רב בהסוואה ובהברחת נכסים. לשיטתה, יש מקום להשליך ממעשי העבר של המשיב על הנסיבות הידועות לנו היום. להווי ידוע, כי בשנת 2006 רשם המשיב את חברת אפיקי אנרגיה לישראל בע"מ ע"ש בנו, שהיה באותה עת בן 21 בלבד; ובשנת 1999 העביר את בית המשפחה ברח' שלונסקי שבחיפה ע"ש בתו, עת שטרם מלאו לה 20.

טענות המשיב בתגובה

7.         המשיב טוען כי איננו חייב לסונול דבר ולפיכך איננו בבחינת "חייב", כלשון הפקודה. סונול לא הצביעה על קיומו של חוב פסוק על סכום כסף קצוב. סונול לא הביאה ולו בדל ראיה להוכחת החוב הנטען בסך כ-50 מיליון ש"ח.

כתב הערבות להבטחת חובות צ.א.מ.א, עליו הוא חתום, איננו כתב ערבות אוטונומי אלא מותנה בקיומם של תנאים, שבפועל לא התקיימו. כך למשל, המשיב מכחיש טענת המבקשת כי העבירה לצ.א.מ.א דרישה כתובה להשבת הכספים שמגיעים לה, לטענתה. חוה"ד של רו"ח בועז יפעת, שצורפה לבקשה, איננה מוכיחה כלל ועיקר את הנזק העצום הנטען. בחוה"ד נטען כי המשיב ביצע פעולות של גניבה, רישום כוזב במסמכי תאגיד והפרת אמונים. הטענה כי ביצע מעשים פליליים נטענת כלאחר יד וללא שום ראיות. בין השאר, חוה"ד מתעלמת מכך שכל אנשי הכספים בסונול כנען נבחרו ומונו ע"י המבקשת; סונול כנען מעולם לא ביצעה העברה של כספים ללא חתימת נציג סונול; הדוחות הכספיים היו מבוקרים ע"י רו"ח של סונול, וזאת לנוכח איחוד הדוחות עם חברת האם "גרנית הכרמל", שהינה חברה ציבורית. לעניין הפגמים בחוו"ד רו"ח יפעת, מצרף המשיב חוו"ד נגדית, של רו"ח שמואל רוזנבלום מטעמו.

8.         המשיב טוען כי המבקשת עצמה חייבת לו כספים בגין דמי יעוץ שלא שולמו, דמי שכירות עבור 6 מיכליות שלא שולמו במלואם, ביטול חד צדדי של שיק ע"ס 710,311 ש"ח שנרשם לפקודת ד.ג.ש תחנות דלק בע"מ וכן נזקים נוספים, שגרמה לו לאחר פירוק השותפות.

9.         עוד לטענת המשיב, סונול מנועה מלהעלות נגדו דרישות נוספות, הן לפי סעיף 15.1 להסכם והן לפי סעיף 16.5 להסכם, שקבע מנגנון של בוררות מוסכמת (זבל"א), במקרה של חילוקי דעות. לטענת המשיב, סונול כבר ניסתה בעבר לעקוף את תניית הבוררות, באמצעות בקשה למינוי בורר מכריע שהוגשה לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב. לאחר שבקשתה נדחתה, הגיע תורה של בקשה זו.

10.        לעניין מעשה פשיטת הרגל - המשיב טוען כי סונול לא הוכיחה שעזב את הארץ במטרה להתחמק מנושיו. לטענתו, במסגרת הסכם פירוק השותפות הוא התחייב בין היתר, שלא להתחרות בסונול במשך תקופה של 4 שנים. לפיכך מאז 2004, העתיק מקום מושבו לקנדה, לצורך עסקיו, שמרביתם מנוהלים שם. המשיב לא נטש בית מגוריו ו/או עסקיו בישראל - הם ממשיכים להיות מנוהלים ע"י נציגים מטעמו. כתובתו בקנדה ודרכי ההתקשרות עימו, ידועים למבקשת והראיה, שהיא המשיכה לנהל עימו קשר רציף בזמן שהותו בקנדה.