פסק-דין בתיק פשר 1176/06

1.         בקשת חייבת להכריזה פושטת רגל.

            החייבת ילידת 1959, ניהלה בעבר עם בן זוגה עסק סופרמרקט.

בבקשתה הצהירה על חובות בסך 505,504 ש"ח ל-14 נושים.

ביום 26.12.06 ניתן צו כינוס לנכסי החייבת, במסגרתו הוטל עליה לשלם תשלום חודשי בסך 300 ש"ח. ביום 5.9.07 מונה עו"ד זיסמן למנהל מיוחד.

2.         מחוו"ד הכונ"ר שהוגשה לפי סעיף 18 ד' לפקודה עולים הממצאים הבאים:

            א.         נגד החייבת הוגשו 4 תביעות חוב בסך 621,524 ש"ח. לא הוגשו חובות בדין קדימה.

ב.         ביום 17.9.07 נערכה אסיפת נושים. החייבת לא התייצבה לאסיפה וגם לא מי מנושיה. החייבת לא הציעה הצעת הסדר לנושים.

ג.          לגרסת החייבת היא ובעלה פתחו סופרמרקט בשנת 2000. ב-2002 נכנס העסק לקשיים וחובות החלו להיערם עקב התחרות בענף ושינוי התוואי של כביש הגישה לעסק.

3.         ביום 12.11.07 קיימתי דיון בבקשה. אומנם ב"כ החייבת לא התייצב לדיון אך החייבת נכחה בו בעצמה.

            במעמד הדיון הוריתי לחייבת להגיב לחוו"ד הכונ"ר בתוך 30 יום ולהמציא העתק מתגובתה ישירות למשרדי ב"כ הכונ"ר.

            דא עקא, חרף חלוף הזמן מאז ניתנה ההחלטה הנ"ל, לא מצאה החייבת לנכון להגיש תגובה מטעמה לתיק ביהמ"ש עד עצם היום הזה.

4.         הכונ"ר מתנגד  לבקשת החייבת להכרזה על פשיטת רגל מהטעמים המפורטים מטה:

            א.         החייבת לא המציאה מסמכים מהותיים שנתבקשה להמציא התומכים בגרסתה. ב.  החייבת לא שיתפה פעולה עם הכונ"ר - מאז ניתן צו הכינוס לא הגישה החייבת

אף לא דו"ח חודשי אחד, המאפשר התחקות אחר הכנסותיה והוצאותיה. 

ג.          החייבת נהגה בחוסר אחריות כשרשמה שיקים על החלק ומסרה אותם לידי בעלה. מדובר בהתנהלות שחזרה על עצמה פעמים רבות, לאורך שנים ולא בהתנהגות חד פעמית. בסופו של דבר, שיקים של בני הזוג החלו לחזור ללא כיסוי מהבנק, אך החייבת המשיכה לפזר שיקים חדשים, חתומים על החלק. אליבא דהכונ"ר, מדובר באדישות מופגנת מצד החייבת ליצירת חובות חדשים והרחבת מעגל הנושים - התנהגות שהוכרה בפסיקה כחסרת תום לב.

דיון ומסקנות

5.         סעיף 18ה (א) לפקודת פשיטת הרגל, קובע: 

"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;

(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;"