פסק-דין בתיק פשר 1122/02
|
פש"ר בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו |
1122-02
17.8.2008 |
|
בפני : אבי זמיר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. הרוש אלי 2. הרוש סופיקה עו"ד לזר אדי |
: 1. כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א 2. עו"ד אורן הראל - המנהל המיוחד |
| פסק-דין | |
בפניי בקשות החייבים להפטר, לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה").
צו כינוס נכסים ניתן, לבקשת החייבים, ביום 2.6.05. הושת עליהם תשלום חודשי כולל של 1,500 ש"ח. החייבים טרם הוכרזו כפושטי רגל; עו"ד אורן הראל מונה כמנהל מיוחד כללי, בהתאם להחלטת כב' השופט ברוך מיום 7.6.07. יצויין כי כבר בשנת 2002 אישר בית המשפט הסדר נושים על פי סעיף 19א לפקודה, שבו הוצע לנושים הרגילים דיבידנד של 30%. הכוונה הייתה לממן הסדר זה ממכירת ביתם של החייבים בישוב קרני שומרון, אלא שמאמציהם לממש את הנכס לא צלחו. הסדר מתוקן אושר בשנת 2004 אך גם הוא לא מומש ובוטל לבסוף.
הסתבכותם העסקית של החייבים נבעה מכישלון פעילותה של חברה בשם אלטרנטיבה פרסומאים בע"מ ובשל ערבותם האישית לחובותיה. אין טענה של העדר תום לב ביצירת החובות (כמו גם בהתנהלותם של החייבים בהליך פשיטת הרגל). כנגד החייב הוגשו 3 תביעות חוב בסכום כולל של 555,276 ש"ח; המנהל המיוחד אישר תביעה אחת, בסכום של 272,691 ש"ח. כנגד החייבת הוגשו 6 תביעות חוב בסכום כולל של 1,420,232 ש"ח. המנהל המיוחד אישר 5 מהן, בסכום כולל של 552,244 ש"ח. החובות שאושרו חופפים. בקופת הכינוס הצטבר סכום של כ - 95,000 ש"ח. בבעלות החייבים כספי פוליסות וקרנות בסכום כולל של כ - 107,000 ש"ח. כאמור, בבעלותם של החייבים בית מגורים בקרני שומרון. על פי הערכת שמאי מיום 18.6.08, שווי הנכס בשוק החופשי הוא כ - 280,000 ש"ח, במכירה "מהירה" כ - 225,000 ש"ח וכתפוס - 120,000 ש"ח. החייבים מבקשים "לפתוח דף חדש" בחייהם בדרך של קבלת הפטר; הם אינם מתנגדים לחילוט כספי הפוליסות והקרנות ומוכנים להציע סכום מסוים בגין שווי הדירה; לטענתם, אין כל אפשרות ריאלית לממש נכס זה, בשל מיקומו. עוד הדגישו את הנסיבות האישיות והבריאותיות.
הכנ"ר והמנהל המיוחד תמכו למעשה בבקשה. בפתח הדיון מיום 10.7.08 הודיעו על הסכמה, שלפיה יוסיפו החייבים, כ"פידיון" הדירה, סכום שבין 30,000 ש"ח ל - 50,000 ש"ח, לפי שיקול דעתי. ב"כ בנק אגוד ובנק דיסקונט ביקשו שהות לגבש עמדה. התרתי זאת. עמדות נושים אלה הוגשו בכתב, ופורטו בהן נימוקי התנגדות למוצע.
ייאמר מיד, לא מצאתי בהתנגדויות אלה כל נימוק של ממש שלא להיעתר לבקשה.
כידוע, העיקרון הגלום בצו הפטר הוא הכרה באינטרס הלגיטימי של פושט הרגל, שנקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרוע אותם, לפתוח דף חדש בחייו. ראוי לזכור כי "החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים, ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ, ערך חשוב" (ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 55 (1993)). מאידך גיסא, מתן הפטר לחייב, המשחרר אותו מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל, פוגע בזכות הקניין של הנושים. על בית המשפט הדן בבקשת הפטר לאזן בין מתן אפשרות לפושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו לבין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים. בין השיקולים שישקול בית המשפט בדונו בבקשה להפטר, ניתן למנות את התנהלות החייב עובר ובמהלך פשיטת הרגל; את האמור בתסקיר שהוגש על ידי הכנ"ר; את עמדת הנאמן והנושים וכן את התועלת הצפויה שתצמח לנושים מהימשכות ההליך (לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהד' שנייה, 2000, עמ' 193). במילים אחרות, שעה שמבוקש מתן צו הפטר, יש לשקול את תום ליבו של החייב ודרך התנהגותו, את החשיבות שבמתן ההזדמנות "לפתוח דף חדש", את היקף פירעון החובות והסיכוי לשינוי כושר הפירעון וכן את עמדת הנושים.
אין להתעלם גם מנסיבות אישיות; למשקל מיוחד שניתן לנסיבות אישיות קשות ומורכבות בהקשר קרוב (אי-ביטול הליכי פשיטת רגל חרף אי-עמידה בחובות דיווח ותשלום) ראו והשוו: ע"א 1601/07 סבג נ' כונס הנכסים הרשמי; 13.12.07.
עמדת המנהל המיוחד והכנ"ר מקובלת עליי. בחלוף שנים כה רבות מאז ניהול הליכים מגוונים לפי הפקודה, הן לפי סעיף 19א והן במסגרת צו הכינוס, דומני כי אכן כל האפשרויות מוצו, לרבות בחינת האפשרות של מימוש בית המגורים. הסכומים שיוותרו לחלוקה אינם מבוטלים, ויש לתת משקל מיוחד גם לנסיבות האישיות, כפי שפורטו על ידי החייבים. החייבת הדגישה, כי במשך 8 שנים ניסו היא ובעלה למכור את הבית ולא הצליחו, שכן כל קונה אמור לחתום מראש כי הוא מוותר על כל פיצוי אם וכאשר יפונה האיזור (המצוי מעבר ל"קו הירוק" ומעבר לגדר ההפרדה). היא ציינה כי מלבד קורת הגג הזו לא נותר להם דבר, והם מקווים שיצליחו לגייס 30,000 ש"ח באמצעות הבנים. היא עצמה כבר לא מתפקדת בשל מצבה הרפואי והנפשי ואילו בעלה נושא לבדו במטלות הפרנסה והבית. כאמור, לא המנהל המיוחד ולא הכנ"ר ראו טעם שלא לסיים את ההליך, ואני שותף לדעתם.
אני נותן בזאת לחייבים בזאת הפטר, המותנה בשני תנאים: העברת זכויות החייבים בכל הפוליסות והקופות על שמם לקופת הכינוס; הפקדת סכום נוסף מצדם בסך של 30,000 ש"ח. כל עוד לא ניתן הפטר חלוט, יש להמשיך בביצוע התשלום החודשי. עם מילוי התנאים ולכל צורך אחר ניתן להגיש כל פסיקתא נדרשת לחתימה.
ניתנה היום ט"ז באב, תשס"ח (17 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים. הכנ"ר יודיע לנושים.
|
אבי זמיר, שופט בית המשפט המחוזי תל- אביב-יפו |
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|