פסק-דין בתיק פשר 112/03

1.         בפני בקשת חייב להכרזתו פושט רגל.

ביום 9.2.03 ניתן צו כינוס על נכסי החייב בגין חובות מוצהרים בסך 3,313,425 ש"ח ל-35 נושים.

על החייב הושתו תשלומים חודשיים בסך 800 ש"ח החל מיום 1.3.03.

על פי חוות דעת הכונס הרשמי שהוגשה על פי סעיף 18(ד) לפקודה (להלן - "חוות דעת הכונ"ר"), נגד החייב הוגשו 5 תביעות חוב על סך כולל של 299,835 ש"ח.

במועדים 19.5.03 ו- 26.5.03 התקיימו אסיפות נושים בעניינו של החייב. החייב ובא כוחו נכחו באסיפות הנושים, לא היתה נוכחות של מי מהנושים בשתי האסיפות.

            החייב לא הציע כל הצעה להסדר חובותיו.

2.         לטענת החייב, חובותיו נוצרו בתום לב בשל נסיבות חיצוניות שאינן בשליטתו ובשל המצב הכלכלי והבטחוני הקשה במדינה, המיתון המתמשך והמשבר בענף הריהוט. 

לטענתו, הוא עבד בענף הרהיטים כ-25 שנים באופן עצמאי, כבעלים של מספר חברות שעסקו בייצור, שיווק ומכירה, כאשר למעט העסק האחרון - חברת א.ב. רהיטים בע"מ אשר התמוטט, הסתיימו כל עסקיו מבלי להשאיר חובות אחריהם.

החייב הינו המפרנס היחידי של משפחתו המונה 6 נפשות, כאשר לטענתו רעייתו סובלת מבעיות בריאות קשות ואינה יכולה להשתכר למחייתה.

3.         מחוות דעת הכונ"ר עולים הנתונים הבאים:

א.         החייב מתגורר בדירה שכורה על שם בתו הבגירה, הדירה הינה "פנטהאוז" 5 חדרים ושכר הדירה הינו 650 דולר לחודש. קו הטלפון בדירה השכורה היה רשום על שמו של החייב ואילו נכון ליום 30.7.03 רשום קו הטלפון על שם בתו. לטענת הכונ"ר עובדה זו מעלה חשד כי רישום שמה של ביתו כשוכרת הדירה הינו פקטיבי ונראה כי לאחר שנכנס החייב להליך פשיטת רגל, החליף את קו הטלפון כך שזה יהיה על שמה. עוד עולה מהדו"ח כי החשבונות של הדירה גבוהים מהממוצע ובנוסף החייב מחובר לכבלים וכן משלם עבור בר מים מינרליים סך של 226 ש"ח.

ב.         בשנת 1981 פתח החייב עסק עצמאי שפעל עד לשנת 1986.

בשנת 1986 פתח החייב חברה בשם רהיטי דגל בע"מ שעיסוקה היה בעיצוב ושיווק רהיטים, שותפו של החייב היה אחיו.

ב-10.9.87 פתח החייב חברה נוספת בשם מילאנו רהיטים בע"מ, בה היו שותפים גיסו של החייב ארקיז ניסים ובן חמו אברהם.

ב- 19.1.94 הוקמה חברת א.ב. מילאנו תעשיות בע"מ והחייב וארקיז ניסים היו מנהלי ובעלי החברה.

לאחר מכן הקים החייב את חברת א.ב. גורן רהיטים בע"מ.

ג.          מהדו"ח עולה כי בשנת 2000 משך החייב לזכותו משכורות בסך 304,790 ש"ח. כמו כן משומת המס שהגיש החייב לשנת 2001 עולה כי החייב ושותפו משכו מהחברה משכורות בסך 490,000 ש"ח, היינו, 20,400 ש"ח לחודש לכל אחד.

עוד עולה מהדו"ח, כי נלקחו על ידי החייב ושותפו רכבים פרטיים בליסינג אשר המימון לא היה מרווחי החברה אלא מנגיסה מתמשכת ביתרת החובה בחשבון הבנק.

מסקנות הכונס הרשמי

4.         לטענת הכונ"ר, לא ניתן להכיר בחובות החייב כחובות שנוצרו בתום לב.  כמו כן, לטענתו החייב מנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל.