פסק-דין בתיק פשר 107/03

עובדות המקרה

1.       החייב, יליד 1959, הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו כפושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים על סך 400,000 ש"ח ל- 9 נושים. ביום 28/5/03 ניתן צו לכינוס נכסי החייב  ונפסק כי עליו לשלם תשלום חודשי בסך של  400 ש"ח בחודש, סכום אשר הופחת ל-200 ש"ח על פי בקשתו. החל מחודש 1/06 הושב התשלום החודשי של 400 ש"ח על כנו.

לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו כנגד החייב 8 תביעות חוב בסך כולל של
408,810 ש"ח.

לדברי החייב נפתחו נגדו 9 תיקי הוצל"פ, נערכו חקירות יכולת ונעשה איחוד תיקים.

התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך איש מהנושים לא התייצב לאסיפות אלה, והחייב אשר התייצב, לא הציע הצעה להסדר חובותיו.

2.       בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית.

א.  החייב טען כי חתם על ערבות לטובת אחיו, עבור הלוואה ועבור חשבונו בבנק, עקב לחץ משפחתי.

לאחר גירושיו מאשתו, הקים עסק לעבודות שיפוצים, אך העסק נקלע לקשיים וקרס. לטענת החייב, חובו העיקרי הוא בגין הערבות, ואילו חובותיו העסקיים קטנים.

ב. החייב מסר כי מזה שנים אינו מוצא מקום עבודה, הן משום מצבו הבריאותי והן משום מצבו המשפחתי, כאב חד הורי.

3.       בחוות הדעת של הכנ"ר שהוגשה ביום 10/3/04, מתנגד הכנ"ר לבקשת החייב להכריזו כפוש"ר, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב.

חקירה בעניינו של החייב העלתה ממצאים תמוהים, בלשון המעטה.

א. בניגוד לאמור בתצהיר התומך בבקשה, התגלה בחקירה כי החוב העיקרי של החייב נוצר עקב חתימה על ערבות לטובת אחותו ולא לטובת אחיו. באסיפת הנושים טען החייב כי חתם על ערבות לטובת אחותו בשנת 85' ואילו הערבות לטובת אחיו נחתמה בשנת 89', בטרם החלו הבעיות עם אחותו.

          ב. החייב לא המציא דו"חות כספיים בדבר העסק שכשל.

החייב אמר באסיפת הנושים כי לא היה לו נסיון קודם בענף השיפוצים, אך הוא הקים עסק לשיפוצים חרף הסתבכותו של אחיו באותו ענף, כי סמך על כך שהעסק יצליח בשל הרצון לעבוד. הכנ"ר מסר כי נוכח הנסיבות בהן הוקם העסק, חשוב לבדוק את הדו"חות הכספיים של העסק.

החייב מסר כי הגיש דו"חות למס הכנסה, ולא צריכה להיות מניעה להמציא דו"חות אלה גם לכנ"ר.

ג. החייב מתגורר עם בנו אצל אימו, וברשותו 500 ש"ח שאינו משלם לשכר דירה, בשונה מהמצב שהיה קיים בעת הגשת הבקשה. לכן, הכנ"ר סבר כי על בית המשפט להורות על הגדלת התשלום החודשי.

ד. החייב אינו עובד משנת 94' בהיותו בן 35, בטענה כי היו לו בעיות בריאותיות, אולקוס וכאבי גב כבר משנת 91'. דא עקא, שהחייב הקים את עסק השיפוצים בשנת 92', כאשר לכאורה כבר סבל מאותן בעיות. משנשאל החייב כיצד הוא מסביר עניין זה מסר כי הסתמך על עובדים מזדמנים שבאו והלכו, ורק בחלק מן המקרים עבד בעצמו. גרסה זו מנוגדת לדבריו של החייב באסיפת הנושים, בה אמר כי עבד לבדו בעסק.

4.       בתגובה לחוות הדעת מסר החייב מסמכים לכנ"ר, שני כתבי ערבות עליהם חתם ומסמכים נוספים.