פסק-דין בתיק פשר 1047/04

1.         החייב הגיש ביום 1/3/04 בקשה לכינוס נכסיו בגין חובות מוצהרים על סך העולה על מליון וחצי ש"ח.

2.         ביום 1/6/04 ניתן צו לכינוס נכסי החייב.

3.         מבין נושיי החייב, הגישו רק ארבעה מהם, תביעות חוב על סך כולל של 129,268 ש"ח מתוכם 86,690 ש"ח נתבעו בדין קדימה.

4.         ב"כ הכונ"ר הביעה התנגדות להכרזתו של החייב בפושט רגל, שכן בחקירתה העלתה ממצאים המטילים דופי בתום ליבו של החייב בעת יצירת חובותיו.

בין היתר, הסתבר כי, החייב ניהל חברה אשר בבעלותה היה מוסך שנשרף. חברת הביטוח העלתה חשד להצתה. בהתאם נדחתה תביעתה של החברה לתגמולי ביטוח, שהוגשה לבית משפט השלום בנצרת, כאשר בית המשפט העדיף את עדות חוקר הביטוח, לפיה היה מדובר בהצתה בזדון, כאשר המוסך רוקן ערב השריפה מתכולתו.

5.         ממצאים נוספים אליהם מתייחסת ב"כ הכונ"ר נוגעים להתנהלותו של החייב, לרבות ניהול משפט בבית משפט לענייני משפחה, בו נערך הסכם ממון, בינו לבין אשתו, ממנו עולה כי החייב לא הקפיד על המצאת נתונים נכונים ביחס להשתכרותם.

עוד הסתבר, כי חרף העובדה כי החייב טען כי אין ברשותו כלי רכב, הסתבר, כי ברשות בני הזוג מכונית אשר, חרף טענתו של החייב כי אשתו נוהגת בה, הרי בחברת הביטוח נרשם כי החייב הינו הנהג העיקרי בה.

6.         מסקנות ב"כ הכונ"ר הינן, כי החייב לא נהג בתום לב, שכן הוא הצהיר הצהרות סותרות ביחס לחייו המשפחתיים, העלים נתונים ביחס לכלי רכב והכנסות. יתר על כן, החייב לא הוכיח, אליבא דבאת כוח הכונ"ר, את דרך יצירת חובותיו. הסתבר כי המוסך שניהל, נסגר ערב שריפתו, וממצאי בית המשפט מלמדים על הצתה. בנוסף לכל זאת, החייב אף הורשע בעבירות מס.

7.         אף גובהו של החוב שבדין קדימה מלמד, כי נושיו הרגילים של החייב לא יזכו לקבל כל דיוידנד כאשר החייב לא הוכיח כי פעל להקטנת חובותיו לשלטונות המס.

8.         חוות דעתה של באת כוח הכונ"ר אינה מקובלת על החייב. ראשית, יצויין כי החייב פעל להקטנת חובותיו, והביא לביטול חיוביו למס הכנסה, ולהקטנת החוב לשלטונות הביטוח הלאומי, עד כדי 5,995 ש"ח (ראה הודעתו מיום 31/5/05). בכך הוכיח החייב כי פעל להקטנת חובותיו, אשר עמדו מלכתחילה על סכומי עתק, כאשר סכום החוב המקורי למס הכנסה, התקרב לסך של כ- 900,000 ש"ח. בכך אף הוסרה המכשלה הנעוצה בקיומם של חובות גבוהים בדין קדימה.

9.         לשיטת החייב, יחסיו הזוגיים עם אשתו אינם כפי המתואר. כל שעושה החייב, לשיטתו, הוא ביקורים בבית, למען שמור על קשר עם ילדיו הקטינים, והוא אינו מתגורר, כנטען, יחד עם אשתו וילדיו. תיק הגירושין נפתח, לדבריו, עוד בשנת 1992 כאשר מצבו הכלכלי היה שפיר. עובדה זו, יש בה להעיד, כי אין לראות בהגשת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה - תביעת סרק שנועדה להברחת רכושו.

10.        החייב טוען כי לא הסתיר נתונים, באשר לנכסיו והשתכרותו, ועשה כל שביכולותו כדי להקטין את מצבת חובותיו. באשר לשריפת העסק, טוען החייב כי הדבר לא נעשה על ידו, ועובדה היא, כי הוא לא הועמד לדין בגין מעשה זה ולא הורשע.

11.        לאחר שבחנתי את טיעוני שני הצדדים, הרי חרף התמיהות הקשות, העולות מפסק דינו של בית משפט השלום, באשר לתביעת תגמולי הביטוח ביחס לשריפת המוסך, לא מצאתי בסיס לקביעה, כי אכן החייב הוא שהצית את בית עסקו, או כי גרם שלא בתום לב לחובותיו.

            אף הסבריו של החייב באשר למסכת חייו המשפחתית, היה בהם כדי להניח את דעתי.

מאידך, עקב ביטול חובותיו של החייב שבדין קדימה, (שכן חובותיו למס הכנסה בוטלו), ולנוכח העובדה כי מרבית נושיו לא טרחו להגיש נגדו תביעות חוב, יוצא כי אכן קיים סיכוי של ממש, כי יעלה בידי החייב לשקם עצמו אם יוכרז כפושט רגל.

12.        בנסיבות אלה, הרי חרף החששות, שמקורם בפסק דינו של בית משפט השלום בנצרת, בת.א. 8015/97, הרי לנוכח העובדה כי החייב הקטין את מצבת חובותיו, ולנוכח העובדה כי לא מצאתי בין המסמכים שהציג החייב, כי ניתן להסיק כי אכן חובותיו של החייב לא נוצרו בחוסר תום לב, הרי מן הראוי להעתר לבקשתו.

13.        על כן אני נעתר לבקשה, ומכריז על החייב כפושט רגל.

התנאים שהושתו על החייב בצו הכינוס יעמדו בעינם. עם זאת, אני קובע כי התשלום העיתי שעל החייב לשלם לקופת הכונ"ר יוגדל לסך 400 ש"ח לחודש החל מחודש אוגוסט הקרוב.

ניתן היום ג' בתמוז, תשס"ה (10 ביולי 2005) בהעדר הצדדים.