פסק-דין בתיק פשר 000689/02

עובדות המקרה

1.         החייבים, בני זוג ילידי 51' ו-52', הגישו בקשות למתן צו לכינוס נכסיהם ולהכרזתם כפושטי רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים על סך 673,950 ש"ח  ל- 9 נושים לחייב, וסך של 596,454 ש"ח ל- 7 נושים לחייבת.  ביום  19.1.04  ניתן צו לכינוס נכסי החייבים ונפסק כי על כל אחד מהם לשלם תשלום חודשי בסך של  750 ש"ח בחודש.

            לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו כנגד החייב 3 תביעות חוב בסך כולל של 781,427 ש"ח, וכנגד החייבת 5 תביעות חוב על סך 1,221,628 ש"ח. לחייבים נעשו חקירות יכולת ואיחוד תיקים, אך הם לא עמדו בהם.

2.         א. בתצהירים התומכים בבקשה פירטו החייבים את גירסתם לכשלונם העסקי, טענו כי ניהלו חברה בשם "קליין מוסך המרכז נהריה בע"מ" (להלן: החברה), אשר נקלעה לקשיים עקב מחלתו הקשה של בנם והעדרותם מהעסק, וכי העובדים ניצלו את המצב וגנבו ציוד מתוכו. בעל המבנה בו התנהל המוסך פינה אותם בגין חוב שכר דירה, והחברה הפסיקה את פעילותה. ניירת החברה אבדה בשטפון שהיה בעסק, ובעל הבית השמיד את יתרת המסמכים.

3.         הכנ"ר מתנגד לבקשת החייבים להכריזם כפוש"ר, בטענה כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ובמטרה לנצל הליכי פש"ר, וכי חקירה בעניינם העלתה ממצאים תמוהים.

            א. החייבים לא המציאו דיווחים כספיים שמסרו למס הכנסה ולא המציאו את מסמכי החברה השנייה לשנת 99'.

            ב. החייב ואשתו מנהלים כיום בפועל את חברת "יעל שרות התקר בע"מ" (להלן: החברה הנוספת), הרשומה על שם בתם של החייבים. החייבים מסרו כי הם עובדים כשכירים בחברה זו וכי בתם מנהלת אותה. בחקירה התברר כי אותה בת עובדת כשכירה, וכי בחלק גדול מהתקופה התגוררה בתל אביב, והיא מנהלת לכאורה את החברה הנוספת בסופי שבוע.

            ג. החייבים המציאו דו"ח מבוקר לשנת 02' של החברה הנוספת, אך לא צירפו לדו"ח את דו"ח מס ההכנסה ואת השומות שנקבעו לה.

            ד. החייבים הצהירו כי לקחו משכנתא לצורך שיקום החברה ומשכנו את ביתם, אך עד היום לא המציאו מסמכים לפיהם הושקעו כספי המשכנתא בחברה.

            ה. החייבים מרשים לאחת מבנותיהם לגור באחד הבתים הבנויים על המקרקעין שירשה החייבת מאמה, ללא תשלום שכר דירה.

            ו. החקירה שנערכה בעניינם של החייבים העלתה כי מצבם הסוציו-אקונומי הוא סביר וטוב, תוך פירוט של נכסי החייבים בחצרם ובחזקתם.

            ז. החייבים נמנעו מלדווח על ירושה שהגיע לידי החייבת בסכום נכבד.

            הכנ"ר חווה דעתו עוד בספטמבר 04' כי החייבים לא הוכיחו כי חובותיהם נובעים מכשלון עסקי בתום לב ולא צירפו מסמכים להוכחת טענותיהם, אך אם יציעו החייבים הצעת הסדר סבירה לנושיהם, ניתן יהיה לשקול בקשתם.

4.         החייבים הגיבו לחוות דעת הכנ"ר והציעו הצעת הסדר שלא נתקבלה על ידי שני נושים, גיסם של החייבים, ובנק מזרחי, נושה מרכזי אשר נשייתו היא בסכום של כ- 350,000 ש"ח.. 

5 .         התקיימו מספר דיונים בבקשת החייבים.

א. בדיוןשהתקיים בעניינם ביום 30.3.05 חזר ב"כ הכנ"ר על גרסתו וציין כי החייבים העבירו דוחות כספיים של החברה הראשונה שהפעילו בשנת 94'-95', אך לא העבירו דוח לשנת 99'. החוקרים שביקרו במקום גילו כי רוב הוצאות המחיה של החייבים משולמים על ידי החברה הנוספת, המתנהלת בחצר ביתם.

            החייבים משלמים משכנתא בסך 7,000 ש"ח לחודש שלטענתם משולמת על ידי אבי החייב, ומצהירים על שכר נטו נמוך בחברה הנוספת המנוהלת לכאורה על ידי בתם.

החייבים ביקשו דחייה נוספת כדי לשפר את הצעתם בהסדר הנושים, וכדי להמציא מסמכים נוספים שלא היו בידם לפני כן. הם ציינו כי על המגרש בו מתגוררים החייבים יש שלוש יחידות דיור, אשר שתיים מהן שייכות להם, כי הם מעוניינים לעבוד אך לא יקלטו בשום מקום עבודה בגילם.

ב. בדיון שהתקיים ביום 27.4.06 התייצבו שני נושים.