פסק-דין בתיק פ 8607/03

פסק דין - לנאשמת 2

1. א.     על פי עובדות כתב האישום המתוקן הייתה הנאשמת שותפה בחברה שעסקה במימון וייעוץ משכנתאות (להלן: " החברה"). במסגרת עבודתה פעלה, עם שותפה, לקבל הלוואות משכנתא עבור לקוחות החברה.

            בתקופה שבין דצמבר 1999 ועד מאי 2000 יצרו הנאשמת ושותפה קשר עם עובד בנק משכן אשר, במסגרת תפקידו בבנק, סיפק שירותים בנקאיים ללקוחות החברה וטיפל בענייניהם גם מחוץ לשעות העבודה בבנק. בתמורה לפועלו, שילמו לו הנאשמת ושותפה תשלום חודשי בסך 16,500 ש"ח בתוספת תשלום מיוחד של 6,400 ש"ח עבור נסיעה לירושלים והחתמת לקוחות החברה על טפסי הלוואה אשר הוגשו לבנק משכן.

    ב.     הנאשמת הודתה בעובדות ונמצאה אשמה בביצוע עבירה שעניינה סיוע למרמה והפרת אמונים, עבירה לפי סעיף 284 ביחד עם סעיפים 31 ו-32 לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

    ג.      בפועל, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר טיעון על-פיו תודה הנאשמת ויתקבל בעניינה תסקיר שירות המבחן (להלן " התסקיר"). עמדת התביעה לעניין הרשעת הנאשמת תישקל על-פי הממצאים בתסקיר.

    ד.     התסקיר מדבר בנאשמת טובות.

            הנאשמת שירתה בצבא, עם שחרורה עבדה כפקידה בבנק במשך 14 שנה, עלתה בסולם הדרגות והתפקידים והתפטרה על-מנת להקים עסק עצמאי משלה.

            כיום עוסק העסק שהקימה בביטוח, השמת עובדים ותיווך בעסקאות.

            הנאשמת, שהיא כבת 52 נשואה ואם ל-3 ילדים, מנהלת אורח חיים תקין והעבירה בה הודתה הינה בבחינת חריג לדרך התנהלותה בחיים.

            הרשעה בדין עלולה להביא לפגיעה בעסק אותו היא מנהלת ובנסיבות העניין ממליץ שירות המבחן להימנע מהרשעתה ולהסתפק בהטלת שירות לציבור בהיקף של 120 שעות.

    ה.     ב"כ התביעה מקבל את מסקנות שירות המבחן ועותר לאמץ את המלצתו בשל עניינה המיוחד של הנאשמת והחשש, הכמעט ודאי, לפגיעה בעסקיה.

            העבירות נעברו לפני למעלה מ-4 שנים, עברה של הנאשמת נקי והוא סבור כי עונש של של"צ בהיקף של 300 שעות יש בו כדי לאזן את האינטרס הציבורי עם האינטרס הפרטי של הנאשמת.

    ו.      אל דברי ב"כ התביעה מצטרפים ב"כ הנאשמת והנאשמת. ב"כ הנאשמת מציג מסמכים מהם עולה כי הרשעה לנאשמת משמעותה איבוד רישיונות העסק שלה, עסק הפועל לפי חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, חוק התעסוקה וחוק המתווכים. הנאשמת "נגררה" אחרי שותפה לעסק, הכירה באחריותה למעשה העבירה והביעה חרטה מלאה ומקרה מיוחד כשלה מאפשר לפטור אותה מהרשעה, כפי שעולה מהפסיקה המוצגת בפני בית משפט.

2.         כאמור, ב"כ הצדדים מבקשים מבית משפט לאמץ את הסדר הטיעון ביניהם.

            נקודת המוצא היא כי אין בית משפט קשור להסדר טיעון, אם לעונש ואם להרשעה, המוצג בפניו. עם זאת, חזקה על התביעה כמייצגת הציבור, כי שקלה את כל השיקולים הצריכים לעניין והניחה בפני בית משפט הסדר אשר עיקריו ראויים ומבוססים.

            לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים וקראתי את הממצאים בתסקיר החלטתי כי יש מקום לאמץ את ההסדר המוצע בפני.

            אכן, אין להקל ראש בעבירה באשר, על פי עובדותיה, נמצא כי הנאשמת חברה לאחר והסיטה מדרכו עובד ציבור אשר הורשע בשיתוף פעולה עם הנאשמת ושותפה ודינו נגזר. מנגד, ניצבת בפני היום הנאשמת כשהיא מכה על חטא, אישה אשר פרט לעבירה דכאן שנעברה לפני זמן רב, יחסית, עברה נקי מכל רבב. בידיה תעודות הוקרה על עזרה לזולת וברור הוא כי הרשעתה בדין עלולה לפגוע בפרנסתה ובדרכה בחיים.

            בנסיבות העניין הגעתי למסקנה כי מידת הפגיעה בעניין הציבורי, אם לא תורשע בדינה, פחותה וקטנה ממידת הפגיעה לה היא צפויה באם תורשע בדין.

            חרב הדין מונפת מעל ראשה של הנאשמת מאז פתיחתה של החקירה, ההליכים בתיק החלו באוקטובר 2003, הנאשמת שיתפה פעולה עם רשויות החקירה, התביעה ושירות המבחן וברי לי כי לא תשוב עוד לסורה.

            על סמך האמור במקובץ לעיל איני מרשיעה את הנאשמת ומטילה עליה ביצוע של"צ בהיקף של 300 שעות, בבית הגמלאי בגבעתיים, על-פי תכנית העבודה המפורטת בתסקיר.