פסק-דין בתיק פ 7004/06

כללי

1.         במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים, הודה הנאשם בביצוע העבירות הבאות:

            מעשים מגונים, שתי עבירות לפי סעיף 348(ב) בנסיבות המנויות בסעיף 345(ב)(1) ובסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - "החוק"); מעשה מגונה, עבירה לפי סעיף 345(ד)(1) לחוק.

            על פי האמור בכתב האישום המתוקן, עבד הנאשם במהלך השנים האחרונות כמדריך בקייטנת "עזר מציון" לילדים עם מוגבלויות. בעת ששימש כמדריך בקייטנה הכיר הנאשם את המתלונן, קטין יליד 1990, הסובל משיתוק מוחי קל.

            במהלך חודש יולי 2005, הועסק הנאשם על ידי הורי המתלונן כחונכו תמורת שכר אותו שילמו הורי המתלונן. בתקופה זו ביצע הנאשם במתלונן את המעשים הבאים:

            במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בקיץ 2005, בחדרו של המתלונן תפס הנאשם בכוח את ידו של המתלונן, והכניס אותה למכנסי הנאשם, על מנת שהמתלונן יגע באיבר מינו של הנאשם. הנאשם עשה כן בניגוד לרצונו של המתלונן, ולאחר שהמתלונן אמר לו כי אינו רוצה בכך.

            במהלך אותו קיץ, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, במקלט שבבנין בו גר המתלונן הראה הנאשם למתלונן את איבר מינו.

            באירוע אחר, במהלך אותו קיץ ובמועד שאינו ידוע למאשימה, בבית המתלונן, הכניס הנאשם את ידו לתחתוניו של המתלונן, ונגע בפי הטבעת של המתלונן.

            במהלך ביצוע המעשים המתוארים, איים הנאשם על המתלונן, כי אם יספר על ביצוע המעשים, יפסיק הנאשם להיות חברו ויפסיק להגיע לביתו. הנאשם ביצע המעשים המתוארים לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.

            בגדרו של הסדר הטיעון הוסכם, כי ייקבע שהנאשם ביצע את העבירות הנזכרות, ויתבקש תסקיר של שירות המבחן אשר יתייחס גם לשאלת ההרשעה. המאשימה תדרוש מאסר שלא יעלה על 10 חודשים של מאסר בפועל, ואילו ב"כ הנאשם יעתור לאי הרשעת הנאשם ולביצוע שירות לתועלת הציבור.

            ביום 19.6.06 נקבע, כי הנאשם ביצע את העבירות הללו והתבקשה הגשתו של תסקיר מאת שירות המבחן.

תסקיר שירות המבחן

2.         מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם בן 23, רווק, מתגורר עם הוריו, תלמיד ישיבה בעיסוקו. הנאשם בעל אינטליגנציה תקינה, ואישיות ילדותית ולא מגובשת. נראה, כי העבירה שביצע ומצבו כיום יצרו תחושת משבר  המתבטאת כיום בחרדה וקושי להתמודד עם מצבו. הנאשם נולד, גדל ולמד בירושלים במסגרות תורניות וכיום נמצא בישיבה המיועדת לצעירים לפני נישואיהם. בבית הושם דגש על הישגיות בעולם התורני וכן צפייה לשמרנות ולשמירה על הכללים החברתיים הנהוגים בקהילה החרדית.

            הנאשם מתאר עצמו כתלמיד בעל הישגים ממוצעים ונראה כי עולם התוכן בישיבה אינו עונה תמיד על צרכיו ותחומי העניין שלו, אם כי אינו רואה אלטרנטיבה, במסגרת חייו, למציאת כיוון אישי ומקצועי אחר.

            הנאשם מתאר עצמו כבחור חברותי, ונראה כי מעמדו החברתי והיחס של סביבתו כלפיו הם נושאים מרכזיים בעולמו. שירות המבחן התרשם כי תחושת ההשתייכות משמעותית לו מאד, ומהווה פיצוי על הרגשתו בתחומים אחרים שבהם אינו חש מיצוי עצמי.

            הנאשם נמצא במעצר בית ומנוע מלצאת ללימודיו בישיבה. הוא מתאר קושי רב בהתמודדות עם ההגבלות. מצבו נשמר בסוד מסביבתו הקרובה. הוא מנסה להסתיר דבר ההליכים המשפטיים ודבר העבירה, וביטא חשש ומצוקה מהאפשרות שהסיפור יתגלה. החשש נובע גם מפחד לאבד סטטוס אישי וחברתי, וכן מתוך חשש ששמה הטוב של המשפחה יפגע ובעקבות כך ייפגעו סיכוייו וסיכויי אחיו ואחיותיו - ארבעה עשר במספר - למצוא שידוך הולם.

            בשל ההליכים המשפטיים נגדו נמנע הנאשם מלהיענות להצעות שידוך, למרות הלחץ המופעל עליו מחברים וקרובי משפחה.

            שירות המבחן התרשם, כי הנאשם רואה בחיי הנישואין שלב מרכזי וחיוני בגיבוש זהותו כאדם בוגר וכאמצעי להשתייכות חברתית, ואינו רואה אלטרנטיבה לחייו פרט לכך. זהותו המינית אינה מגובשת, הוא מביע בלבול וחרדות הנובעים מהיעדר ידע, וקושי לקבל את מה שהוא רואה כחריג ובלתי מוסרי. גדילתו במסגרת נוקשה שלא איפשרה ביטוי של צרכים ולא סיפקה ידע והבנה לנושאים מיניים, יצרה אצלו עולם מושגים מבולבל וקושי להפריד בין היבטים חוקיים, הלכתיים ומוסריים של פעולה מינית.

            הנאשם מודה בביצוע העבירות ונוטל אחריות לביצוען. התרשמות שירות המבחן היא, כי במהלך ביצוע העבירה ולאחריה, התקשה הנאשם להכיר בצורך המיני שהניע אותו ובכך שמעשיו פגעו בנער. נראה, כי הדימוי העצמי הנמוך של הנאשם גרם לו לבחור פרטנר חלש ממנו. הנאשם התקשה לראות את חוסר השוויוניות ביחסיהם ואת העובדה שהמדובר ביחסי תלות ומרות, ופירש את מה שראה כהעדר תגובה מהקורבן כסוג של הסכמה.

            ההליכים המשפטיים שננקטו כנגד הנאשם וכן תגובת המשפחה יצרו אצלו תחושת זעזוע, ונראה שבשנה האחרונה עבר תהליך של הכרה והבנה לגבי מעשיו ומניעיו. הנאשם מבטא חרטה על כך שפגע בנער, ותסכול מכך שהיחסים ביניהם, שהיו משמעותיים לשניהם, הסתיימו באופן שכזה.