פסק-דין בתיק פ 40314/06

כתב האישום ייחס לנאשם עבירת הריגה תוך נהיגה ברכב, וגרימת חבלה חמורה. ביום 7.3.07 הורשע הנאשם בביצוע העבירות שיוחסו לו.

על פי העובדות שהוכחו, ב- 12.8.06 נהג הנאשם רכב לאחר בילוי עם ארבעת חבריו, ובשעה 04.00 נהג בדרך חיל השריון בת"א, מצפון לדרום, עד שהגיע לצומת הרחובות דרך בן צבי וכביש 44.  בהגיעו לצומת חולון, דלק אור אדום ברמזור לכיוון נסיעתו, אולם הוא המשיך לחצות את הצומת בנסיעה דרומה בניגוד לאור האדום.

אותה עת נהג שמואל מששא בג'יפ בדרך בן צבי ממערב למזרח, ונכנס לצומת חולון כשברמזור כיוון נסיעתו דולק אור ירוק.  כתוצאה מכניסת שני כלי הרכב לצומת באותה עת, פגע הג'יפ ברכבו של הנאשם בצידו הימני, ושני כלי הרכב הוסטו לכיוון גדר ההפרדה מבטון שבצומת.

רכבו של הנאשם התנגש בחוזקה בגדר ההפרדה, והג'יפ התהפך מעל אבני ההפרדה.

כתוצאה מהתאונה נהרגו 3 מחבריו של הנאשם שהיו עימו ברכב, נוסע רביעי נפגע אנושות במוחו והיה מחוסר הכרה גם ביום הגשת כתב האישום. הנאשם עצמו נחבל בצלעותיו ובפניו, ונגרם נזק כבד לשני כלי הרכב.

המחלוקת בתיק היתה איזה משני כלי הרכב נכנס לצומת בניגוד לאור האדום ברמזור - האם רכבו של הנאשם או רכבו של מששא.

לאחר שמיעת העדויות בתיק, כמפורט בהכרעת הדין מיום 7.3.07, כאשר הנאשם עצמו העיד כי אינו זוכר דבר מהתאונה ולכן אינו יכול להעיד על מצב הרמזור בצומת, קבעתי כי על פי כל הראיות בתיק חצה נהג הג'יפ את הצומת כאשר הרמזור בכיוונו דלק באור ירוק, ומכאן שבעת שחצה את הצומת, דלק בכיוון נסיעתו של הנאשם אור אדום ברמזור, והנאשם הורשע בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

העונש שנגזר עליו היה 7 שנות מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר ע"ת לשלוש שנים ופסילת רשיון נהיגה למשך 20 שנה.

הנאשם הגיש ערעור על פסה"ד לביהמ"ש העליון (ע"פ 3682/07), ושם הגיש בקשה לשמיעת 2 עדויות נוספות שנתגלו לדבריו לאחר מתן פסה"ד.

בתאריך 27.3.08 הורה ביהמ"ש העליון להחזיר את הדיון לצורך שמיעת 2 העדים הנוספים, והורה להחליט בעקבות שמיעת העדויות הנוספות האם  להותיר את פסה"ד בעינו או לערוך בו שינויים. בינתיים ביקש הסניגור להשמיע עדות של עד נוסף שהתגלה לו.

העד אל כרמי היה בבית הסוהר שם נפגש עם הנאשם, ולאחר שהנאשם סיפר לו על פרטי התאונה הודיע לו כרמי כי היה עד לתאונה זו. לדבריו, הוא נסע ברכבו לאחר בילוי עם חבר ברכב בו נהג החבר, כאשר הוא מאחורי רכבו של הנאשם, והבחין בבירור כי הנאשם חצה את הצומת כאשר האור ברמזור בכיוונו היה ירוק.

לדברי העד הוא עבר תאונה קטלנית בשנת 2001 כאשר ארוסתו נהרגה והוא עצמו נפצע, ולכן נרתע ממעורבות בתאונות הקשורות ברכב ועד היום נמצא בטראומה מהתאונה ועל כן בעת שראה את התאונה נשאר ברכבו ולא ירד מהרכב. לדבריו חברו התקשר למשטרה באמצעות טלפון "ביגטוק" אך לא נמצאו במשטרה רישומים לשיחה כזו.

בעדותו בביהמ"ש מסר העד כי הנאשם נסע לכיוון חולון והג'יפ נתן לו מכה מצד ימין. כאן יש לציין כי העד מסר תצהיר לב"כ הנאשם לגבי תאונת הדרכים, ושם הוא מוסר כי הג'יפ הגיע משמאל ופגע ברכבו של הנאשם מצד זה, בניגוד לעדותו בביהמ"ש שהג'יפ הגיע מימין כפי שאכן היה בפועל.

העד מעיד כי נפגש עם הנאשם בבית הסוהר מאחר שנשפט לעונש של 8 חודשי מאסר בגין נהיגה בפסילה, ולגבי החבר שנהג ברכב בו נסע, הוא טוען כי לא ניתן למוצאו כיוון שהוא בחו"ל.  העד לא ראה כל רכב משטרה מתחת לגשר שם היתה התאונה, למרות שאין מחלוקת כי ניידת משטרה היתה במקום.

עדותו של העד היתה אוהדת לנאשם לכל אורך הדרך, ובסיום העדות, ניגש העד אל הנאשם ולחץ בחום את ידו.

עדותו של העד כרמי השאירה על ביהמ"ש רושם שלילי, של עד שמעוניין לסייע ככל האפשר לאדם שעימו נפגש בכלא ומאז הוא מיודד איתו.

עדותו של העד היתה מגמתית, כפי שנראה בהמשך מעדותו של העד הבא שהעיד -  פור אבי - הרי תצהירו כי הג'יפ הגיע משמאל איננו טעות שבהיסח הדעת, אלא גירסה שתיאם עם העד פור, אך בהגיעו לביהמ"ש כאשר הוברר לו כי על פי העובדות רכבו של הנאשם נפגע ימין, טען העד כי הג'יפ אכן הגיע מימין והאמור בתצהירו הוא טעות דפוס.

עובדה היא שהעד לא ראה ניידת משטרה שהיתה מתחת לגשר, והיה חייב לראותה אילו אכן היה במקום. כך עולה מעדותו של ע.ת. 3 אטש ניסים שהיה בניידת מתחת לגשר בקשר לארוע אחר.

העובדה התמוהה של שבצירוף נסיבות נדיר נפגש העד עם הנאשם בבית הסוהר מעוררת חשד לגבי היותו עד לתאונה שהתרחשה שנה וחצי קודם לכן.

מוזר שהעד מגיע למקום התאונה שבו נמצאים שני כלי רכב מרוסקים ונפגעים רבים נמצאים ברכב, אולם הוא נשאר ברכב ולא טורח לצאת כדי לסייע לנפגעים ולאחר מכן למרות שלדבריו הוא עד לחפותו של הנאשם שנסע באור ירוק, הוא לא נשאר במקום כדי למסור עדות על נסיבות הארוע כדי להבהיר את חלקו של הנאשם בפרשה. לדבריו, החבר שהיה עימו ברכב התקשר למשטרה כדי לדווח על התאונה - אך לא נתקבלה במשטרה כל הודעה מסוג הטלפון שהיה כביכול בידי החבר.