פסק-דין בתיק פ 1176/04

1.         הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן (סומן א/1) לאחר שמיעת חלק מהראיות והורשע, על פי הודאתו.

2.         ב"כ הנאשם ביקש תסקיר שרות מבחן בטרם טיעון לעונש והתסקיר הומצא.

3          כעולה מכתב האישום המתוקן, הורשע הנאשם בעבירה בניגוד לס' 380 + 382 (א) לחוק העונשין, ה'תשל"ז - 1977, משמע, תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות.

ובמסכת שניה לכתב האישום, עבירה בניגוד לס' 287 (א) לחוק העונשין, הפרת הוראה חוקית.

עובדות כתב האישום מלמדות כי לנאשם ולמתלונן חנות לממכר ירקות בנצרת, חנויות הסמוכות זו לזו.

ביום 25/12/04, סמוך לשעה 17:30, שעה שהמתלונן היה בחנותו, הגיעו למקום הנאשם ועמו שניים אחרים כשאחד מהם רעול פנים, השלושה נכנסו לחנות, ניגשו אל המתלונן, תקפו אותו כשאחד מהשלושה מכה באלה בראשו, אחר דוקר אותו בסכין בידו הימנית ולאחר מכן, עוזבים השלושה את החנות ובורחים מהמקום.

כתוצאה ממעשי התוקפים, נגרם למתלונן חתך אלכסוני חודר לתוך השרירים, דימום, קרע בשריר, פגיעה במצח בצד שמאל, המתלונן אושפז למשך יומיים, נתפר וגובס.

במסכת השניה בה הורשע הנאשם, מדובר בהפרת החלטה של בית משפט השלום בנצרת על פיה היה על הנאשם להיות במעצר בית מלא מיום 19/12/04 כאשר כמבואר על פי נסיבות המסכת הראשונה של כתב האישום, יצא הנאשם את ביתו ותקף את המתלונן.

4.         א.         ב"כ המאשימה הן בטיעון בכתב והן בפני מבקשת לגזור על הנאשם מאסר

משמעותי בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן וקנס.

ב"כ המאשימה מפנה לחומרת העבירה, לנסיבות תקיפת המתלונן, לדעתה מדובר בנסיבות מחמירות, התקיפה הייתה כאשר התוקפים מזוינים בסכין ובמקל, תקיפה על רקע עסקי, מדובר בבריונות, מדובר בתקיפה בצוותא, בפגיעות חמורות במתלונן, המתלונן צעיר נורמטיבי, יש למגר את האלימות, למנוע "פתרונות" באמצעות אלימות, מפנה לפסיקה, ל"כוונה מיוחדת" לטעמה ולעובדה שהנאשם ביצע את מעשהו כאשר היה עליו להיות במעצר בית מלא.

עוד מוסיפה ב"כ המאשימה כי כעולה מהתסקיר יש להחמיר עם הנאשם שעה שלא לקח אחריות מלאה ואין המלצה טיפולית.

ב.         מנגד, מבקש הסניגור לאבחן את הפסיקה שהגישה חברתו ולאבחן הן הוראות חיקוק והן מעשים, מבקש להסתפק בתקופת המעצר עד עתה, מפנה לעובדה שמדובר בצעיר ללא הרשעות קודמות, לטעמו בתסקיר נפלה טעות קשה שעה שקצינת המבחן לא התייחסה לכתב האישום המתוקן (הסניגור לא ביקש תסקיר מעודכן לאור הזמן שחלף) נערכה סולחה בין הצדדים, הנאשם שילם למתלונן 25,000 ש"ח ואף נותרה אופציה לתשלום נוסף אם הפגיעה תחמיר, מדובר באדם שמכבד את החוק, העבירה נשוא הפרת מעצר הבית הנה עבירה שהנאשם אינו מודה בה, לא מדובר באדם שהאלימות אופיינית לו, אדם נורמטיבי, מצוי במעצר מזה כ - 5 חודשים, נגרם לו נזק קשה הן כלכלי והן כלפי סביבתו, משפחתו וחבריו, הביע חרטה מלאה, למד את הלקח, הפנה לפסיקה מטעמו וכמבואר, מבקש להסתפק במעצר כמאסר ובמאסר על תנאי משמעותי.

ג.          הנאשם עצמו ביקש סליחה וציין כי המקרה לא ישנה.

ד.         שרות המבחן בתסקירו מציין את משפחת המוצא של הנאשם, את העובדה כי מדובר במשפחה תומכת, הנאשם השתלב בעבודה לאחר 11 שנות לימוד, נשוי וחי בתוך מערכת זוגית חמה ואוהבת.

לטעמה של קצינת המבחן הנאשם קיבל אחריות חלקית, כאשר הסיבה לארוע על פי המצוין, העובדה שנאמר לנאשם כי המתלונן קילל אותו בפני לקוחותיו בחנותו, רצה לנהל עמו דיאלוג, החל ויכוח שבמהלכו תקף את המתלונן בידיו, לא מדובר בארוע שתוכנן מראש והכחיש שימוש בסכין (בכך נתלה הסניגור בטענותיו כלפי קצינת המבחן).

הנאשם הביע חרטה על עצם מעורבותו, ציין את הפגיעה הכלכלית, הנאשם הביע אכזבה מהמתלונן דווקא אשר התלונן נגדו, זאת לאור העובדה שעזר לו בעבר, הביע את הקושי אשר חווה וחווה במעצרו.

עוד צויין כי במהלך מעצרו, משתמש בסמים מסוג חשיש.

כסיכום, מציינת קצינת המבחן כי מדובר בנאשם המציב מצגת חיובית ללא יכולת להתבונן במשמעות והשלכות מעשיו, נמנע מבחינה כנה של התנהגותו, לא קיבל אחריות מלאה, מזער את חומרת מעשיו וביצוע העבירה במהלך הפרת החלטת בית משפט לפיה היה עליו להיות במעצר בית מלמדת על פריצת גבולות, אימפולסיביות והעדר יכולת לשליטה עצמית ומכל אלה, לא בא שרות המבחן בהמלצה.