פסק-דין בתיק עתמ 307/05

כללי:

1.         העותרת, חברת "דוד ד. בניין פיתוח והשקעות בע"מ" [להלן: "העותרת"], הגישה את העתירה נשוא פסק-דין זה כנגד עיריית באר שבע [ להלן: "העירייה"], ראש העירייה, סגן-ראש העירייה, מנהל מחלקת ההתקשרויות בעירייה, מנהל אגף הגזברות בעירייה, יו"ר וועדת המרכזים בעירייה, ו-חברת משכן (אשר שמה הנכון הינו: "מ. משכן, חברה לפיתוח ובניין בע"מ", להלן: "הזוכה במרכז").

            יחד עם הגשת העתירה, הגישה העותרת גם בקשה לצו מניעה זמני ובדיון, שהתקיים בפני כב' ס.הנשיא - השופט י.טימור בשאלת הסעד הארעי (דיון שהתקיים במעמד העותרת בלבד), ביקש ב"כ העותרת, למחוק את המשיבים 2 עד 6 לעתירה. לפיכך, נותרו כמשיבים, העירייה והחברה הזוכה במכרז בלבד.

            כב' ס.הנשיא טימור הוציא, בסיום הדיון האמור, צו ארעי בו הורה לעירייה להמנע מלהתקשר בחוזה עבודה עם הזוכה במכרז עד למתן החלטה אחרת, ובמידה וכבר נחתם חוזה שכזה - להמנע מלהנפיק צו לתחילת העבודה.

            כן, נקבעו הבקשה לצו זמני והעתירה עצמה לדיון לתאריך 04.03.05 - בפני, כאשר עד למועד זה היה על המשיבים להמציא תשובתם לעתירה ולבקשה.

            בדיון שהתקיים בתאריך 04.03.05 נשמעו טענות הצדדים הן בנוגע לסעד הזמני והן בנוגע לעתירה עצמה, ולאור הדחיפות במתן ההכרעה לגוף העתירה (להלן), ומאחר ומימלא לא מצאתי עילה למתן הסעד הזמני המבוקש - ניתן פס"ד זה בעתירה עצמה.

המכרז:

2.         העתירה עניינה מכרז פומבי מס' 30/2005 שהוציאה העירייה לביצוע עבודות הריסה של ארבעת מבנים בבית ספר "נתיבות יורם" [להלן :"המכרז"]. המכרז פורסם בחודש מאי 2005, כאשר אחד מתנאי הסף להשתתף במכרז (כמצויין בסעיף 2(ד), בעמ' 2 למסמכי המכרז), היה צירוף ערבות בנקאית על סך 30,000 ש"ח, אשר תהא  צמודה למדד חודש מרץ 2005.

שש חברות ניגשו למכרז עד למועד הקובע - 7.6.05.

ועדת המכרזים התכנסה בתאריך 14.6.05, בין השאר גם לצורך  פתיחת מעטפות המכרז. בתום הקראת ההצעות הכספיות והחתמת הערבויות - הועברו כל מסמכי המכרז לבדיקה במחלקת ההתקשרויות ובמחלקה המשפטית של העירייה. כך גם נבחנה הערבות הבנקאית של העותרת - והיא נמצאה פסולה ע"י הלשכה המשפטית של העירייה, שכן הערבות הוצמדה למדד אפריל 2005, ולא כפי שנדרש במסמכי המכרז (כאמור - מרץ 2005).

בדיון שהתקיים בוועדת המכרזים ביום 06.07.05 (ישיבה מספר 33/201), החליטה ועדת המכרזים לקבל את חוות הדעת המשפטית ולפסול את הצעתה של העותרת, למרות שהיתה ההצעה הזולה ביותר. למעשה, החליטה ועדת המכרזים (אף זאת עפ"י היעוץ המשפטי שקיבלה), כי היות והערבות שצרפה העותרת להצעתה פסולה, אין להתייחס כלל למחיר שהציעה, והתקבלה הצעתה של המשיבה 7 - היא הזוכה במכרז.

בתאריך 14.07.05 חתם ראש העירייה על פרוטוקול וועדת המכרזים ואישר את המלצתה, והודעות בהתאם נשלחו בהתאם לכל משתתפי המכרז. בו ביום אף נחתם ההסכם עם הזוכה במכרז בנוגע לעבודות נשוא המכרז.

לבקשת העותרת, התקיימה בתאריך 21.07.05 פגישה בין נציגי העותרת וראש העירייה ובהשתתפות היועצים המשפטיים של העירייה, אך נסיונות העותרת לשנות את החלטת וועדת המכרזים - נכשלו.

בתאריך 24.07.05 הוגשה העתירה דנן.

העתירה וטיעוני הצדדים:

3.         בעתירה מבקשת העותרת להורות לעירייה לא לחתום עם זוכת המכרז על חוזה עבודה, ובמידה והסכם שכזה כבר נחתם - לבטלו, ולהורות  לעירייה להתקשר עם העותרת תחת זאת, לאחר שיקבע שהעותרת היא הזוכה במכרז, משהגישה את ההצעה הזולה ביותר.

            העותרת מודה בעתירתה, כי נפל פגם בערבות שצירפה להצעתה (" טעות בציון תאריך המדד"), אך לטענתה מדובר בפגם שולי ביותר ובעל אופי "טכני", שאינו מצדיק את פסילתה.

            נטען, כי מדובר ב" טעות קולמוס שהינה בלתי משמעותית ונפלה בתום לב, כאשר ברור בעליל, כי פגם זה אינו מסכל בשום אופן את מטרת הערבות ואינו עומד בסתירה לעיקרון השוויון, התחרות ההוגנת וטוהר המידות במכרזים וכך אין בו כדי לפסול את הצעתה של העותרת" ( סעיף 17 לעתירה).

העותרת  הוסיפה וטענה, כי " לא כל פגם גורם לפסילת ערבות ולא כל ערבות שנפל בה פגם, אינה ניתנת לתיקון" (סעיף 20 לעתירה), כאשר המקרה הנוכחי נופל בגדרם של החריגים שנקבעו בפסיקה ואשר בעטיים לא תפסל ערבות פגומה.