פסק-דין בתיק עתמ 300/05

1.         מדובר בעתירה מנהלית בה ביקש העותר כלהלן:

א.                  להצהיר כי הועדה המחוזית לתכנון ובניה (משיבה 1) טעתה בכך שדנה ונעתרה לבקשת שניים מחבריה לקיים דיון במליאת הועדה בענין שלגביו התקבלה קודם לכן החלטה של הועדה המחוזית עצמה, שלא היתה לועדה סמכות לעשות כן, ועל כן בטלה ההחלטה האמורה.

ב.                  להצהיר כי הועדה המחוזית טעתה בכך שהפרה את החלטתה והורתה על הפקדת תכנית בהחלטה מיום 15.3.04, שלא היה כל הצדק לכך, ועל כן בטלה ומבוטלת ההחלטה האמורה.

ג.                   להצהיר כי טעה יו"ר הועדה המחוזית בכך שלא נתן רשות ערעור על החלטת הועדה המחוזית.

2.         בעתירה טען העותר:

א.      בשלהי שנת 1999 הקים אבנר דוידיאן (משיב 3, להלן דוידיאן) חממה בסמוך לצידי הכביש המוביל למושב שיבולים ללא היתר בניה, ולאחר מכן, ביום 13.10.99, קיבל היתר בניה מהועדה המקומית לתכנון ובניה שמעונים, שבוטל לאחר מכן על ידי ועדת הערר המחוזית בגלל ליקויים שונים, ביניהם, שהועדה המקומית לא בדקה כי המבנה נמצא במרחק שאינו תקין בהתאם לתכנית המתאר, שהמרחק בין הצומת ובין מיקום החממה, ככל הנראה, אינו תקין בהתאם לתכנית המתאר, וכן שהועדה המקומית לא בחנה היבט זה.

עתירה מנהלית שהוגשה לבית משפט זה נגד ההחלטה האמורה נדחתה.

ב.      במצב האמור יזם דוידיאן תכנית המהווה שינוי לתכנית המתאר ולתכנית דרך שהיו קיימות, אך בקשתו להפקדת התכנית נדחתה על ידי מליאת הועדה המחוזית בהחלטה מיום 22.12.03.

בקשר לכך נקבע כי התכנית הוגשה תוך התעלמות מההיבט התכנוני העולה מהתכנית הקיימת, כאשר החממה בנויה על שטח שיועד על פי מסמכי התכנית הנ"ל למחלפון, ואין אפשרות להציע במסגרת תכנית זאת פתרון תכנוני אחר (נספח ג' לעתירה, מכתב מיום 13.1.04, של מרכזת ועדות של לשכת התכנון).

בתאריך 20.1.04, 29 ימים לאחר מתן ההחלטה האמורה, פנו שניים מחברי הועדה המחוזית, אבנר מורי ופיני בדש, ליו"ר הועדה המחוזית וביקשו לערער על ההחלטה האמורה, אף ששני חברי הועדה האמורים היו נוכחים בדיון בועדה המחוזית בעת שהתקבלה ההחלטה האמורה, כאשר ההחלטה התקבלה פה אחד, ללא כל הסתיגות של שני החברים האמורים.

היה פגם בפנייתם של שני החברים ליו"ר הועדה בכך שלא ביקשו דיון חוזר במליאה לפי סעיף 11ד' לחוק התכנון והבניה, אלא הגישו ערעור על ההחלטה, ולא פנו בענין תוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה, כנדרש בסעיף 11ד' לחוק.

כמו כן ביקש העותר כי יו"ר הועדה ידחה את פנייתם מהנימוקים האמורים.

על אף האמור, ראתה רכזת הועדה במכתב האמור דרישה של שני חברי ועדה לקיים דיון במליאה לפי סעיף 11ד' לחוק, הענין הובא לדיון במליאת הועדה המחוזית, בה הוחלט ביום 23.2.04, בדיון פנימי של מליאת הועדה המחוזית, כי לאור עמדת היועץ המשפטי בדבר ההיבט המשפטי הנוגע לנספח המחלפון של התכנית, סבורה הועדה כי יש ממש בטענות החברים לענין פגמים משפטיים ותכנוניים בהחלטת ועדת המשנה, ולאור זאת החליטה הועדה לקבל את דרישת שני חברי הועדה ולהביא את הענין לדיון במליאת הועדה, וכן שבינתיים יובא המחלפון המוצע בתכנית שהוגשה על ידי העותר לאישור מע"צ. 

ג.       בדיון שהתקיים במליאת הועדה ביום 1.4.04, החליטה הועדה המחוזית להורות על הפקדת התכנית שהוגשה על ידי העותר, בכפוף לתנאים שנקבעו בהחלטה. במצב האמור הוגשו התנגדויות לתכנית המופקדת על ידי העותר ועל ידי יו"ר הועד המקומי המוניציפלי של מושב שיבולים, ולאחר דיון במליאת הועדה, החליטה הועדה ביום 4.4.05 לדחות את ההתנגדויות ולאשר את התכנית.

בקשת רשות ערעור שהגיש העותר על ההחלטה האמורה נדחתה.

במצב האמור, הוגשה העתירה נשוא הדיון.

ד.      החלטת הועדה לקתה בליקויים האמורים לעיל ומנימוקים נוספים כלהלן:

1)     לא היו בנימוקים של שני חברי הועדה נימוקים המתיחסים לפגם משפטי או לפגם תכנוני כמתחייב בחוק לענין דיון בהחלטה של ועדת משנה במליאת הועדה.

2)     הועדה המחוזית לא התיחסה בדיון החוזר לטענות העותר באשר למניעיהם הזרים של אותם חברי הועדה.