פסק-דין בתיק עתמ 2569/05

א.         מהות העתירה

בפנינו עתירה למתן צו הביאס קורפוס, המורה למשיב לשחרר את העותר ממשמורת,  לגביה נטען שהיא אינה חוקית, מאחר ולא הוצא כנגדו צו הרחקה וצו משמורת כדין.

לאור בקשת ב"כ העותר נידון ענין זה בלבד, למרות שאוחד עם עת"מ נוסף (2577/05) שהוגש ע"י העותר.

לטענת העותר הוא מוחזק ע"י המשיב שלא כדין במתקן משמורת בניגוד להוראות חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל"), ללא צו מתאים, ומבלי שאיפשרו לו  להשמיע טיעוניו כחוק.

לטענתו, לא נמסר לו צו הרחקה ומשמורת שהוצא נגדו, ככל שקיים צו כזה.

בהיעדרו של צו כאמור, עצם ההחלטה בדבר החזקת העותר במשמורת בטלה.

ב.         עובדות רלבנטיות

העותר הגיע לישראל בפברואר 2002.

אין מחלוקת בין הצדדים כי נכון למועד מעצרו ביום 16/10/05 ע"י משטרת הגירה, הוא שוהה בלתי חוקי בארץ.

הוא נעצר ע"י משטרת ההגירה בשעה 14.45 (מש/1).

עפ"י צו המשמורת נשמעו טענות העותר בפני הממונה על ביקורת הגבולות באותו יום בשעה 16.00

דבר זה אינו עולה בקנה אחד עם המסמך ( מש/2) שלפיו בשעה 15.55 (מש/2) הוצאה אסמכתא להחזקה במשמורת זמנית ע"י קצין משמורת מעשיהו.

עפ"י מסמכי המשיב, בתאריך 16.10. הוצא גם צו הרחקה. דא עקא ע"ג מסמך זה מופיעה חותמת הנושאת את התאריך 27.10.2005, בניגוד לכיתוב בכתב יד.

מסמך בבית הדין לביקורת משמורת של שוהים בלתי חוקיים, מעלה כי הדיון בו נערך ביום 27.10.2005 ובוא אושר צו המשמורת.

מכאן למד ב"כ העותר כי המועד של ה - 16.10 לא היה ולא נברא, ובעקבותיו גם הגיש תלונה למשטרה לחקור זיופים נטענים במסמכי המשיב.

כן טען ב"כ העותר כי בדיון זה לא איפשרו לעותר להיות מיוצג (כמצוות סעיפים 13א(ה), ו-13כ לחוק הכניסה לישראל).

מסקנתו הסופית היא כי לעותר לא ניתנה כל זכות טיעון בטרם הוצאו נגדו הצווים המתאימים, ועל כל פנים לאור הפגמים שנפלו בצווים, ושלא הוסברו ולאור העובדה שהעותר לא קיבל עותק של פרוטוקול זה ,- המשמורת בטלה.

לטענתו, רק ביום 26/10/05 נערך לעותר שימוע ע"י נציג מנהלת ההגירה.

מכאן, שלמעשה העותר מצוי במשמורת למעלה מ-10 ימים ללא צו המתיר את כליאתו.

ג.          דיון