פסק-דין בתיק עתמ 2045/03

א.         מהות העתירה

ענינה של העתירה הוא עיכוב הרחקתו מהארץ של העותר לשם הסדרת מעמדו כבן זוגה של הגב' עליזה קליין. לחלופין מבקש העותר לאפשר את המשך שהייתו בארץ כעובד זר סיעודי המטפל בגב' קליין.

ב.         עובדות רלבנטיות

העותר יליד 1957 נכנס לארץ ביום 8.3.1996 באשרה מסוג ב/1 עד ליום 13.12.1997.

ממועד זה שוהה העותר בארץ באופן לא חוקי במשך כ - שש שנים.

ביום 2.10.2003 נעצר העותר כשהוא שוהה בישראל בלא אשרת שהייה, כאשר בדרכונו שלוש אשרות שהייה מזויפות.

בשימוע אשר נערך לעותר טען, כי שילם כסף בגין כל אשרה (500 דולר) וכי הינו ידוע בציבור של הגב' עליזה קליין, עמה הוא חי. העותר עבד בעבודות מזדמנות אצל מעסיקים שונים, על מנת לדאוג לפרנסתו ופרנסת בת זוגו כפי שעולה מתצהירה (סעיף 3.ב).

בעקבות השימוע הוצא כנגד העותר צו משמורת, וצו הרחקה. (נספחים ב' ו - ג' לכתב תשובת המשיב מיום 7.11.04).

מאחר והעותר לא הביע נכונות לעזוב את הארץ נעשו מאמצים להרחיקו בעזרת המשטרה.

כשלושה חודשים לאחר מעצרו נחתם בין הצדדים הסכם ממון.

עתירה זו הוגשה ביום 25.1.04, כלומר כ - 4 חודשים לאחר כניסתו למשמורת.

בינתיים בתאריך 28.1.2004 שוחרר העותר בתנאים, אותם הוא מקפיד למלא עד היום.

בסיום הדיון, ב"כ העותר אינו טוען כי צו ההרחקה הוצא שלא כדין.

בקשתו שיתאפשר לבני הזוג להינשא בקפריסין, מאחר ואינם יכולים להינשא בארץ.

למטרה זו ביקשו העותרים לאפשר את יציאתם מארץ לתקופת זמן של 48 שעות, ולקבוע מועד של 60 יום שעד אז במידה ומשרד הפנים ייתן תשובה שלילית לפנייתו של העותר לעניין הישארותו בארץ, - כי אז העותר יעזוב את הארץ מרצונו. (עמ' 8 שורות 13-15).

ב"כ העותר הצביע על כך כי קיימת הפקדה במזומן של 40,000 ש"ח, סכום נוסף של 4,000 ש"ח וערבות צד ג' בגובה של 10,000 ש"ח.

ב"כ המדינה התנגד לכך בציינו כי עפ"י הנחיות משרד הפנים הנוהל הוא שזוג שחי ביחד ואחד שוהה בלתי חוקי ומעוניין להינשא, יעשה זאת מחוץ לישראל. לאחר מכן תוגש בקשה ראשונית, שבוחנת על פני הדברים את האפשרות להתיר את הכניסה ארצה, לאור יחסי הכנות השייכים בין בני-הזוג.

הליך זה מכונה "בקשה לאשרת כניסה בעקבות נישואין" (להלן - הנוהל הקונסולרי).

ביום 23.3.04 ניתן פסק הדין בעניין, בעקבותיו הוגש ערעור לבית המשפט העליון וביום 9.8.04 קבע בית המשפט כי לאור הסכמת הצדדים פסק הדין בטל משום שלא ניתנה למשיב אפשרות להגיש כתב תשובה.

ביום 26.10.04 ניתנה החלטה בערכאה זו לאפשר למשיב להגיש את כתב התשובה, כתב התשובה הוגש וצוין בו כי אין צורך בקיום דיון נוסף בעתירה ומשכך אדון עתה בעתירה לגופה.

תיאמר האמת שלא שוכנעתי מכתב התשובה, שלא הוסיף מאומה לטיעונים שכבר היו בפני בית-המשפט.

ג.          ד י ו ן