פסק-דין בתיק עתמ 1724/08

עניינה של העתירה הוא בבקשת העותרים לשחרר את העותרת 1 (להלן: " העותרת") ממעצר, ולהורות למשיב לתת לה אשרה מכוח נישואיה לעותר 2 (להלן: "מר ארביב").

העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות מהעתירה, מהתשובה ומהמסמכים הן כדלקמן:

העותרת היא אזרחית מונגוליה. היא נכנסה ארצה ביום 19.5.02 באשרת תייר לתקופה של 7 ימים בלבד.

ביום 30.8.05 נעצרה העותרת במקום עבודתה כמטפלת, והוצא נגדה צו הרחקה ומשמורת.

העותרת לא טענה בשימוע שנערך לה באותו מועד כי יש לה בן זוג או חבר.

ביום 31.8.05 הובאה העותרת לבית הדין לביקורת משמורת, וביקשה להשתחרר, רק לצורך הסדרת משלוח המטען שלה. ב"כ העותרת פנתה בכתב ליחידת האכיפה ופרטה את בעיית המטען של העותרת, ולאור הפניה הסכים הממונה על ביקורת הגבולות לשחרר את העותרת בערבות לתקופה קצובה. העותרת הפקידה ערבות בסך 10,000 ש"ח, והתחייבה כי תצא מישראל במועד שנקבע, ולא תפנה בבקשה להארכת שהותה בישראל. לאחר מכן היא שוחררה.

ביום 11.1.06 יצא מר ארביב מישראל, וביום 13.1.06 הוא נישא לעותרת בנישואי פרגוואי במעמד צד אחד. ביום 31.1.06 הגיעו העותרת ומר ארביב ללשכת מינהל האוכלוסין ברמת גן, ובקשו להגיש בקשה של מתן מעמד לבן זוג הנשוי לישראלי. מאחר שלא היו להם כל המסמכים הדרושים, הוגשה בשלב זה רק בקשה להארכת אשרה/החלפת סוג אשרה.

ביום 12.3.06 הוגשה בקשה למתן מעמד מכוח נישואין לישראלי. לפי דרישת משרד הפנים, היו העותרת ומר ארביב צריכים להשלים את הגשת כל המסמכים הדרושים לצורך הגשת בקשה כזו. כפי שיפורט, הם לא עשו כן עד היום.

בהתאם לתשובת המשיב לעתירה, לשכת מינהל האוכלוסין בקשה לזמן את העותרת ואת מר ארביב כדי לתת להם את החלטת הסירוב לבקשתם.

ביום 17.12.06, נשלח לכתובת של מר ארביב מכתב לעותרת, בו היא זומנה למשרד הפנים. היא לא התייצבה במועד בו היא זומנה.

מכתב נוסף לעותרת נשלח ביום 11.3.07 - אף במועד זה זומנה העותרת להגיע למשרד הפנים. אף במועד הזימון הנוסף, העותרת לא התייצבה.

ביום 18.10.07 נשלחה הזמנה נוספת.

בתיק העותרת במשרד הפנים ישנה תרשומת שערך פקיד במשרד הפנים עם מר ארביב, בו הסביר הפקיד למר ארביב כי עליו לשלוח מכתב שיסביר מדוע לא הגיעו בני הזוג לפגישות בנושא הסדרת המעמד. מר ארביב שלח מכתב בו הסביר כי הם לא קבלו כל מכתב, וכי הם מעוניינים להסדיר את מעמד העותרת ולקדם את הטיפול בתיק.

ביום 3.3.08 יצא מכתב נוסף של משרד הפנים, שאף בו זומנה העותרת. העותרת שוב לא הגיעה ללשכה במועד אליו זומנה.

ביום 14.4.08 נעצרה העותרת על ידי משטרת ההגירה על יסוד צו ההרחקה המקורי. בפרוטוקול הדיון שנערך בעניינה נאמר כי היא איננה חיה עם מר ארביב מזה כחצי שנה, וכי היא גרה עם חברה מונגולית ועם בחור נוסף בשם ואסים.

בהחלטת בית הדין מיום 30.4.08, נדחתה בקשת העותרת לשחררה ממשמורת.

טענות העותרים

ב"כ העותרים העלה מספר טענות.

ראשית, נטען בעתירה כי בטרם גירושה של העותרת יש לתת לבני הזוג הזדמנות אמיתית לטעון את טענותיהם. היה מקום לכך שיתקיים שימוע בטרם תינתן החלטה כלשהי בעניינם.

עוד נטען כי מתשובת משרד הפנים נספח ט' לתשובת המשיב, עולה כי בקשת העותרים לא סורבה משום שהוצא נגד העותרת צו הרחקה לפני הגשת הבקשה לאיחוד משפחות, אלא משום שהיא לא המציאה את כל המסמכים שמשרד הפנים בקש ממנה.