פסק-דין בתיק עתמ 1557/05

א.         מהות העתירה

זו בקשה לאפשר לעותרת להזמין את בעלה וליתן לו אשרת כניסה ושהייה בארץ למשך חודשיים.

(בדיון ביקשה אשרה לחודש בלבד, (עמ' 1 שורה 4)).

ב.         עובדות רלבנטיות

העותרת נכנסה לראשונה לישראל ביום 15.2.00 באשרת שהייה ב/1 בתוקף עד 12/05.

העותרת הנה אזרחית גאנה השוהה בארץ מזה חמש שנים ועובדת בה כעובדת סיעודית.

לעותרת ולבעלה שני ילדים בגילאים 6 ו - 8 החיים בגאנה עם סבתם.

בעלה של העותרת (להלן: "הבעל") נכנס לארץ בחודש פברואר 2001 ולמד במכללת "ISRAEL COLLEGE OF THE BIBLE", במהלך חופשת הסמסטר נסע לבקר את ילדיו בגאנה וכאשר ביקש לשוב לארץ נמסר לו כי אינו יכול לקבל אשרת שהייה כיוון שאשרת השהייה של העותרת אינה מאפשרת לה לשהות בארץ עם בני משפחתה. הבעל נכנס לישראל בחודש ינואר 2002 באשרת א/2 - חבר מסדר דתי, וחרף העובדה כי לא ניתן לו היתר לשהות בארץ שהה בה עד לחודש מרץ 2003.

הבעל ניסה לקבל אשרת שהייה עצמאית, ללא קשר לעותרת אך ניסיונותיו כשלו.

לאור הנסיבות העתיק הבעל את לימודיו לקנדה.

בני הזוג לא התראו מזה שנתיים וכיום העותרת אינה יכולה לעזוב את הארץ עקב קיומו של הליך משפטי שהיא צד לו, המתנהל בבימ"ש השלום בירושלים. כמו כן מעסיקתה תלויה בה מאוד פיזית ונפשית.

העותרת פנתה למשיב על מנת לקבל את הסכמתו לכניסת בעלה לארץ לתקופה בת חודשיים, בקשותיה עלו ובתוהו ומכאן העתירה.

ג.         דיון

ככלל אין לאדם שאינו אזרח ישראל זכות קנויה להיכנס אליה, חוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952,  מעניק למשיב שיקול דעת רחב האם להתיר כניסתו של זר לארץ.

המשיב טוען כי נסיבות המקרה הביאו אותו להחלטה שלא לאפשר את ביקור הבעל בארץ.

נסיבות אלו הנן: שהיית הבעל ללא היתר בעבר; חשש להשתקעות ; חוסר אמון, הנובע מכך שבקשת העותרת מיום 13.12.04 (מצורף לעתירה) הנה לביקור בן חודש ימים ואילו בעתירה דנן הבקשה לביקור בן חודשיים ; העובדה כי בעבר נתבקשה כניסת הסבתא והילדים לארץ.

לטענת המשיב אין עניינה של העותרת שונה מעניינם של עובדים זרים אחרים השוהים בישראל ואשר להם בני משפחה מחוצה לה, ולכן קיים חשש שהענות לבקשת העותרת תביא להצפה בבקשות דומות.

סבורני כי היותה של העותרת עובדת סיעודית אינה מעמידה אותו במעמד זהה ליתר העובדים הזרים בארץ.

לא ניתן להתעלם, כפי שניסה לעשות המשיב, מהיחסים הנרקמים בין עובד סיעודי למעסיקו.