פסק-דין בתיק עתמ 1303/05

שלוש העתירות שהדיון בהן אוחד מופנות כנגד החלטות הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז המרכז (להלן: " הועדה המחוזית") מיום 15.2.04 ו - 13.10.04 הדוחות את התנגדויות העותרים למתן תוקף לתכנית מתאר ממ 3107 (להלן: " התוכנית") וכנגד החלטות יו"ר הועדה המחוזית אשר דחה בקשות למתן רשות לערור על החלטות אלה בפני המועצה הארצית לתכנון ולבניה (להלן: " המועצה הארצית").

התוכנית נשוא העתירה משתרעת על שטח של כ- 181 דונם בתחום השיפוט של המועצה המקומית גבעת שמואל וגובלת מצפון וממזרח עם תחום השיפוט של פתח-תקוה (להלן: " המקרקעין"). מטרתה העיקרית של התוכנית היא שינוי ייעודם של המקרקעין מקרקע חקלאית לייעודים שונים ובהם מגורים, תעשיה ומסחר.

בתאריך 28.3.2001 הוחלט על הפקדתה של התוכנית.

דבר ההפקדה פורסם בעיתונות בחודש אוגוסט 2002 ובילקוט הפרסומים 5114 בתאריך 19.9.02.

בעקבות הפרסומים הוגשו לועדה המחוזית התנגדויות מצד גורמים שונים ובהם העותרים בעתירות המאוחדות.

הועדה המקומית, קיימה בתאריך 25.12.02 דיון בתוכנית ובהתנגדויות בהתאם לסמכותה לפי סעיף 106 (א)(2) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: " החוק"). ובהמשך לאותו דיון פנתה אל המועצה המקומית גבעת שמואל לקבלת התייחסותה.

השמאי שאול רוזנברג שערך עבור יוזמות התכנית - הועדה המקומית והמועצה המקומית - את לוחות ההקצאה, הגיב להתנגדויות בשם המועצה המקומית.

בדיון שקיימה הועדה המקומית בתארך 26.2.03 הוחלט לאמץ את החלטת השמאי רוזנברג.

בתאריך 9.3.03 הובאה התכנית בפני הועדה המחוזית לבקשת הצדדים נתנה להם שהות לנהל מו"מ, שבסיומו הגיעו להסכמות מסוימות והתכנית הובאה לדיון נוסף בהתנגדויות בתאריך 15.2.04.

בסיומו של הדיון החליטה הועדה על דחיית מרבית ההתנגדויות תוך עריכת מספר שינויים בתוכנית. על פי הוראת סעיף 206 (ב) לחוק ניתנה למתנגדים האפשרות להתייחס לתיקונים, ולאחר קבלת התגובות והתייחסותו של השמאי מטעם המועצה המקומית, החליטה הועדה בתאריך 13.10.04 לתת תוקף לתכנית כפי שתוקנה.

בין התאריכים 18.11.04 - 20.11.04 פנו העותרים ליו"ר הועדה המחוזית בבקשה למתן רשות לערור למועצה הארצית, בתאריך 28.12.04 נדחו הבקשות.

בעקבות החלטה זו הוגשו העתירות שבפני.

עת"מ 1303/05

העותרת הייתה, עד למועד אישורה של התוכנית, הבעלים של חלקה 7 בגוש 6368 ששטחה 27,218 מ"ר. בהתאם לתוכנית המתוקנת שפורסמה לאחר הדיון בועדה המחוזית, הוקצו לעותרת חמישה מגרשים ששטחם 12,992 מ"ר וייעודם מסחרי, תעשיה עתירת ידע ושפ"פ (שטח פרטי פתוח).

טענות העותרת:

(1)        הקמת אזור תעשיה במסגרת התוכנית מנוגדת לתוכנית מתאר ארצית ולתכנית מתאר מחוזית ולוקה בחוסר סבירות.

חוסר הסבירות מתבטא בתמהיל השימוש בקרקע, מכיוון שלהשקפת העותרת אין הצדקה  לבניית אזור תעסוקה נוסף סמוך לאזור התעשיה של העיר פתח תקווה.

מטעם זה סבורה העותרת כי יש לבטל או לצמצם את השטח המיועד לתעשיה עתירת ידע ולהגדיל את שטח הקרקע המוקצה למגורים.

(2)        הפקעת שטחים לצרכי ציבור בשיעור של 58.47% מנוגד להוראת סעיף 190 לחוק, המגביל את שעור ההפקעה המקסימלי ללא תמורה ל - 40%.

עוד נטען, כי הצרכים התכנוניים של התכנית אינם מחייבים הקצאת שטחים גדולה כל כך לצרכי ציבור, מה גם ששטחי הציבור נועדו לשרת את אותו חלק מהמקרקעין שיעודו מגורים, בעוד שאזורי התעשיה והמסחר אינם נזקקים לשטחי ציבור כה נרחבים.