פסק-דין בתיק עתמ 1148/06

א.         מהות העתירה

בעתירה זו מתבקש בית המשפט להורות על ביטול צווי ההרחקה והמשמורת שהוצאו נגד העותר ועל נייודו לענף הבניין.

  ב.        העובדות הרלוונטיות

העותר הגיע ארצה מסין ביום 25.7.04 באשרת עבודה לענף הסיעוד.

לאחר שפוטר ממעסיקו הראשון, עבר למעסיקה אחרת - הגב' חנה צרפתי וניתנה לו אשרה לעבוד אצלה עד ליום 20.12.05. ביום 26.1.06 נעצר העותר כאשר הוא עובד בתחום הבניין בניגוד לאשרה שניתנה לו.

לטענתו של העותר, כשנפטר מר צרפתי הוא פוטר מאחר ואשתו העדיפה לקבל סיוע מאישה. לאחר פיטוריו פנה לחברת כוח האדם שתאתר לו מעסיק אחר, אך נאלץ לחפש עבודה בעצמו משום שחברת כוח האדם לא עמדה בהבטחתה למצוא לו מעסיק. רק בתחום הבניין הצליח העותר למצוא עבודה.

לטענת המשיבים, אשרת העבודה שניתנה לעותר היא לצורך עבודתו אצל הגב' צרפתי, וכי לאחר מות בעלה ברח העותר ממשפחת צרפתי (ר' נספח ב' לתגובת המשיבים - פלט ממערכת "אביב").

ג.         דיון

הנוהל המטפל ב"ניוד" עובדים זרים הוא נוהל "שמיים סגורים" (להלן " הנוהל").

לטענת המשיבים, העותר לא עונה על תנאי הנוהל, הנוהל מוחל רק על עובדים בהתאם לענף בגינו הונפקה להם אשרת עבודה (סעיף 7 לנוהל) ומאחר שבעניין דנן הונפקה אשרה לתחום הסיעוד לא ניתן לנייד את העותר לתחום הבנייה. כמו כן הנוהל קובע מפורשות בסעיף 19, שרק לעובדים שנתפסו כשהם עובדים באותו תחום שבמסגרתו ניתנה להם אשרת עבודה, יוצעו עבודות בהתאם לנוהל. העותר גם לא עומד בתנאי סעיף 20ה לנוהל, הקובע קריטריונים להחלתו על עובדים מתחום הסיעוד.

עוד מציינים המשיבים כי העותר לא נכנס אף בגדר החלטת משרד הפנים מיום 2.11.05 (נספח ו' לתגובה המקדמית של המשיבים), מאחר ועסק בענף הסיעוד תשעה חודשים עד שעזב את מעסיקתו.

לטענת ב"כ העותר, יש לניידו לענף הבניין ולאפשר לו לעסוק באופן חוקי. לעותר ייגרם נזק באם תדחה העתירה מאחר והוא לווה סכום כסף גדול מאוד בעבורו, על מנת להגיע לארץ, ואילו למדינה לא ייגרם נזק, היפוכו של דבר - מאחר ובענף הבנייה חסרים עובדים, הדבר ישרת את האינטרס הציבורי וכן ייחסכו לקופת המדינה הוצאות כרטיס הטיסה לסין.

ב"כ העותר מדגישה את חוסר האונים בה שרוי העותר לאחר שננטש ע"י חברת כוח האדם, למרות הבטחותיה, ולאור ההלוואות שנטל על מנת להגיע ארצה.

היש מקום לסטות מנוהלי משרד הפנים?

אני ערה למצוקתו של העותר. הוא נמצא בארץ זרה, אינו דובר את שפתה, רובץ עליו עול כלכלי וחברת כוח האדם איתה התקשר על מנת להגיע ארצה נטשה אותו. ואולם, הנסיבות דנן אינן מצדיקות חריגה מהנוהל. העותר עזב את מעסיקתו מרצונו ועבר לענף אחר - ענף הבניין, בניגוד לנוהלי משרד הפנים, ונתפס כאשר הוא שוהה באופן בלתי חוקי בישראל.

קבלת העתירה דנן, עשויה להעביר מסר שעובדים זרים הנקלעים למצוקה בשל פיטורין או סיום העסקתם מכל סיבה שהיא, מצדיקה עשיית דין עצמי. העותר ידע כי עליו לעבוד בענף הסיעוד, כבר בשלב היותו בשדה התעופה, אפילו אם דבר זה נפל עליו כהפתעה, הוא השלים עם זה ועבד בתחום תשעה חודשים ואף חיפש עבודה בתחום הסיעוד רק משלא מצא עבודה בתחום הסיעוד, חיפש עבודה בתחום הבניין.

על אף מצוקתו, ידע העותר כי האשרה שניתנה לו היא לתחום הסיעוד (ראה סעיף 2 לכתב העתירה).

יוער כי משרד הפנים ער למצוקתם של העובדים הזרים ובמיוחד אלו המגיעים מסין. בהחלטת משרד הפנים מיום 2.11.05 (נספח ד' לעתירה) נקבע כי עובד זר מסין אשר הובא לישראל לעבוד בתחום הסיעוד שלא בידיעתו יוכל לקבל אשרת עבודה בתחום הבנייה עפ"י התנאים הקבועים בהחלטה. העותר לא עומד בתנאים אלו, שהרי עבד תשעה חודשים בתחום אליו יועד - תחום הסיעוד, כך שאף אם הובא ארצה במרמה, מאחר ועבד תשעה חודשים בתחום הסיעוד לא תתקבל טענה כי הוא איננו מוכשר לעבוד בתחום זה.

אשר על כן אני דוחה את העתירה.

בנסיבות כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום 26.6.2006, בהיעדר.

המזכירות תודיע בפקס תוכן פס"ד זה לב"כ הצדדים.