פסק-דין בתיק עש 1553/05

1.        המערערת הינה חברה שהוקמה בשלהי 2003 ועסקה במהלך שנת 2004 בענף עבודות בניה ופיתוח. על פי עדות מנהלה, מר יפרח, המערערת חדלה מלפעול מאז 31.12.04.

           המשיב פסל את ספרי המערערת לשנת 2004, והוציא לה ביחס לאותה השנה שומת עסקאות בסך 38,395 ש"ח (קרן) ושומת תשומות בסך 34,802 ש"ח (קרן).

           בפני ערעורה של המערערת על החלטת פסילת הספרים, על שומת העסקאות ועל שומת התשומות. אקדים ואציין, כי המערערת לא יוצגה ע"י עו"ד והליכי הערעור נוהלו עבורה ע"י בעל מניותיה ומנהלה, מר דוד יפרח, בעצמו.

           אתייחס להלן, ובנפרד, לכל אחד משלושת מרכיבי הערעור.

2.        פסילת הספרים.

           בהודעתו מיום 7.3.05 בפני מבקר מע"מ, מוסר מר יפרח את הדברים הבאים לעניין הדרך בה ניהל את ספרי המערערת:

"... הדבר היחידי שניהלתי זה רק פנקס של חשבוניות מס. לא ניהלתי קבלות, לא הזמנות, לא חייבים וזכאים, לא ספר תקבולים ותשלומים ולא כל מערכת חשבונות אחרת ..." (נספח ד-1 לתצהיר המשיב).

           מנהל המערערת לא התכחש לדבריו אלה ולא ניסה להביא ראיה כלשהי לסותרם.

           מדבריו אלה של מנהל המערערת עולה, כי לא זו בלבד שספריה נוהלו תוך סטיה מהותית מההוראות (המחייבות תיעוד מלא ומפורט של כל סוגי התיעוד הנ"ל), אלא שהלכה למעשה ניתן לומר כי המערערת לא ניהלה ספרי חשבונות כלל ועיקר. החלטת המשיב לפסול מתוך כך את ספרי המערערת (ככל שהיו כאלה), התבקשה בנסיבות העניין מאליה.

           לאור זאת, דין הערעור על החלטת פסילת הספרים, להידחות.

3.        ולשומת העסקאות.

במהלך שנת 2004 הוציאה המערערת חשבוניות מס בסכום כולל של 307,087 ש"ח (ללא מע"מ). לעומת זאת, בדיווחיה התקופתיים למשיב דיווחה על עסקאות בהיקף מצטבר של 188,698 ש"ח בלבד.

           בתחילת עדותו חלק מר יפרח על כך שהמערערת הוציאה חשבוניות בסכום כולל של 307,087 ש"ח. אולם, לאחר שב"כ המשיב פירטה בפניו את שמות הלקוחות (להם הוצאו החשבוניות) ואת פרטי כל החשבוניות, שינה מר יפרח את גרסתו והשיב:

"אני לא אומר שהמערערת לא הוציאה להם (את) חשבוניות המס. מה שאני אומר, שהיו חשבוניות שאחר כך ביטלתי ולא לקחתי בחשבון".

           הוא מאשר כי המערערת לא הוציאה חשבוניות ביטול או תעודות זיכוי ביחס לאף אחד מאותם ה"ביטולים" שביטל.

           די בנתון זה, ובהוראות סעיף 49 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, לצורך הקביעה כי המערערת נותרה חייבת במלוא מס העסקאות.

           נוסיף ונציין, כי מר יפרח לא הביא הוכחה או ראיה כלשהי לטענתו בדבר פער שנוצר בין סכום החשבוניות כפי שנרשם על ידו, לבין תשלום נטען בחסר של אותם הסכומים ע"י מי מהלקוחות.

4.        בנוסף להפרש מס העסקאות הנ"ל בין החשבוניות שהוצאו ע"י המערערת לבין סכום העסקאות עליו דיווחה (המתבטא ב-20,126 ש"ח), חויבה המערערת בשומת העסקאות בסכום נוסף של 18,269 ש"ח. זאת, בגין עבודות בנייה ופיתוח שבוצעו על ידה ונמסרו ללקוחות מבלי שהוצאו על ידה חשבוניות מס.

           על פי הנטען בתצהירו של מר ס' נקש, מטעם המשיב, מורכב הסכום הנ"ל מיתרות תשלום בגין חוזים ועבודות עם שלושה לקוחות. חברת פיקא תשתיות (יתרת מע"מ 2,221 ש"ח), קיסר הנדסה (יתרת מע"מ 8,783 ש"ח) ותרפז הנדסה (יתרת מע"מ 7,265 ש"ח).