פסק-דין בתיק עש 1260/05

1.  החלטות המשיב המהוות בסיס לערעור:

המערערת הגישה ערעור על החלטת המשיב לדחות השגה על שומת עסקאות ושומת תשומות.

בכתב הערעור נאמר כי המערערת עוסקת בענף הפחחות והצבע.

למערערת הוצאה שומת תשומות הכוללת מס תשומות שנדרש על ידה ביתר בדו"ח אפריל 2005 בסך 3,500 ש"ח וכן מס תשומות אשר נוכה על ידה שלא כדין, על פי החלטת המשיב, בגין רכישת רכב פרטי מסוג טויוטה לנד קרוזר (להלן: " הרכב") בסך 46,103 ש"ח מדו"ח מאי 2005.

כמו כן, הוצאה למערערת שומת עסקאות לפי מיטב השפיטה בגין השנים 2004 - 2005, לאור ליקויים אשר נמצאו בניהול יומן עבודה.

באשר לרכב נטען על ידי המשיב כי הרכב הוא רכב פרטי המופיע ברשימת כלי הרכב הפרטיים האסורים בניכוי והוא רשום על שם מנהל המערערת, מוחמד וותד (להלן: "וותד").

המערערת טענה כי הזמינה את הרכב בעקבות הזמנה שהתקבלה אצלה על ידי לקוח.

הרכב לא עבר לבעלות אותו לקוח מזמין שכן הלקוח התחרט וביטל את העסקה.

המערערת טענה כי הרכב מוצג באולם תצוגה בבקה אל-גרביה, שם מתנהל אחד מעסקיה של המערערת.

בביקור פתע שנערך על ידי המשיב באולם התצוגה, במרץ 2005, לא נמצא הרכב באולם התצוגה. רק בשלב מאוחר יותר הוצג לראשונה על ידי וותד חוזה לכאורה למכירת הרכב לרוכשת בשם נעמי קובר (להלן: "קובר" או "הרוכשת"). למרות שוותד התבקש למסור כתובת ומספר טלפון של הרוכשת נמנע מלעשות כן, וניסיונות המשיב לאתר את קובר על מנת לאמת את טענת המכירה, לא צלחו.

לאחר בדיקת מצבה הכלכלי של קובר, דחה המשיב את השגת המערערת בעניין הרכב. זאת לאחר שהזמין את מנהל המערערת לדיון בהשגה פעמיים ומנהל המערערת לא התייצב.

באשר לשומת העסקאות, אשר התייחסה לעסקה של המערערת במוסך פחחות וצבע, חושבה השומה על יסוד חישוב מחזור מחלקים ועבודת חוץ וחישוב הכנסה מעבודה. חישוב הרווח בשיעור 20%, שהוא שיעור נמוך יחסית לטענת המשיב לרווח המקובל בענף, נערך על פי הצהרת המערערת בפני המשיב.

המערערת טענה בהשגה כי המחזור אשר נקבע על ידי המשיב אינו תואם את מערכת הספרים ואינו משקף את תוצאות האמת וכך גם לגבי אחוזי הרווח אשר נקבעו.

במסגרת ההחלטה בהשגה נקבע כי אחוז הרווח מחומרים וחלקים ומעבודות חוץ נלקחו מעדותו של מנהל המערערת, וכי על פי הנתונים שנלקחו מספרי המערערת, הרי שערך שעת עבודה אשר נלקח לצורך חישוב השומה הוא מינימלי.

לאור זאת, נדחתה ההשגה.

2.  נימוקי הערעור:

באשר למס התשומות טענה המערערת כי בוצעה על ידה כאמור עסקת מכירת רכב בליסינג מלא ללקוחה בשם קובר נעמי.

המערערת טענה כי פרטי העסקה ופרטי הרוכשת נמסרו באופן מלא למשיב.

המשיב טען כי אינו יכול לאתר את הקונה והחליט לשום את העסקה על דעת עצמו.