פסק-דין בתיק עש 1168/01

1 .  נימוקי הערעור

במסגרת ע"א 1168/01 ערערה המערערת 1 (להלן: "המערערת") על החלטת המנהל בהשגה באשר לחיוב במס עסקאות בשנים 97'-98' ו- 99'.

המערערת טענה כי היא עוסקת ביזום, תכנון וקידום פרויקט של פרק תעסוקה בהיקף של כ- 400,000 מ"ר (להלן: "הפרויקט"), בקרקע בשטח של כ- 757,000 מ"ר הנמצא בקרבת נמל תעופה בן גוריון (להלן: "המקרקעין").

על המקרקעין חלה תכנית מתאר מקומית גז/ 566 המהווה שינוי לתכנית 6R (להלן: "התכנית" או "התב"ע").

עפ"י התכנית, אמורה המערערת לבצע עבודות פיתוח שונות במקרקעין ובהן עבודות ביוב, כבישים, תשתית, גינון ועוד.

המערערת מבצעת עבודות פיתוח אלה עפ"י התכנית במטרה למכור או להשכיר את המקרקעין בין כקרקע לבניה, כאשר הרוכש יבצע את הבניה, ובין כמבנים.

המשיב ראה בביצוע עבודות הפיתוח כמתן "שירות" למועצה האזורית חבל מודיעין (להלן: "הרשות המקומית" או "המועצה"), וחייב את המערערת במע"מ בשומת עסקאות בגין השירות האמור.

המערערת הפנתה להגדרת סעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק"), המגדיר שירות כ" עשייה בתמורה".

המערערת טענה כי העשייה היחידה כלפי הרשות המקומית שהיא בתמורה, ולכן נכללת בגדר המונח "שירות" אשר נתינתו חייבת במע"מ, הן עבודות הביוב שבוצעו חלף היטלי ביוב אותם מטילה הרשות.

כל שאר עבודות הפיתוח, לרבות כביש מע"צ 453, הן עפ"י תנאי התכנית כאשר התמורה עבור עבודות אלה נגבית מרוכשי המקרקעין.

המערערת הפנתה לפסיקה ממנה עולה, לדבריה, כי יש לראות בעבודות פיתוח ציבוריות בגדר שירות אשר ניתן לעיריה על ידי קבלן מבצע, אך ורק כאשר מתקיים היסוד של התמורה וכאשר התמורה היא סכומי החיוב והאגרות המוטלות על ידי העיריה על הקבלן.

כלומר, טוענת המערערת, מדובר בעסקת חליפין של ביצוע עבודות פיתוח - תמורת אי תשלום סכומי האגרות אשר מטילה הרשות המקומית בגין עבודות אלו.

במקרה הנוכחי חוקקה המועצה חוקי עזר בהם מוענקת לה סמכות להטלת היטלי ביוב, היטל השבחה וארנונה - אולם לא חוקקה חוקי עזר המסמכים אותה להטיל אגרות והיטלים אחרים.

בהעדר חוקי עזר מעין אלה, הרי שלא יתכן גם ויתור רעיוני על היטלים ואגרות, שכן ממילא לא היתה המועצה רשאית להטיל אותם.

כך במיוחד הדבר לגבי שומת העסקאות באשר לסלילת כביש 453 במקום מע"צ, שכן מע"צ אינה רשות מקומית, אין היא יכולה להטיל אגרות והיטלי פיתוח ואינה יכולה לוותר ויתור רעיוני על אגרות והיטלים.

אין לכן מקום לקבל את קביעתו של המשיב כאשר דחה את ההשגה, לפיה מצביע טיבן ומהותן של העבודות אשר בוצעו על ידי המערערת על היותן עבודות ציבוריות המבוצעות עבור צד שלישי - הרשות המקומית ומע"צ.

עוד נאמר כי סטנדרט הפיתוח המתבצע במקום, שהוא פארק תעשייתי משולב, מהווה גורם משמעותי בהצלחה הכלכלית של הפארק והוא חורג בהרבה מעבר להיקף הנדרש בד"כ על ידי רשויות מקומיות.

לכן, העבודות אשר בוצעו בוצעו בעיקרן לצרכי עסקה של המערערת.

לחלופין נטען כי היקף עבודות הפיתוח והסטנדרט הגבוה שלהם מוצאים את הביטוי בכך שעלות עבודות אלה, עולה בהרבה על סכומי אגרות והיטלים שרשויות מקומיות גובות בד"כ בגין עבודות פיתוח.