פסק-דין בתיק עש 1082/05

1. נימוקי הערעור:

הערעור מתייחס להחלטת המשיב לדחות השגה על שומות לפי סעיף 77 לחוק מס ערך מוסף תשל"ו - 1975 ( להלן :" החוק").

בכתב הערעור נאמר כי המערערת היא חברה הרשומה בישראל ונשלטת על ידי חברות מסין.

סולל בונה היא חברת בעלת פרוייקטים קבלניים, אשר קיבלה אישורים נדרשים לשם ייבוא של עובדים זרים לישראל.

המערערת התקשרה בהסכם עם סולל בונה, לשיתוף פעולה בקשר עם אספקת שירותי כ"א ועובדים זרים מסין לפרוייקטים של סולל בונה.

העובדים מסין, אשר הועסקו באתרי הבנייה של סולל בונה, שוכנו במגורי עובדים בסמוך לאתרי הבנייה. העובדים שוכנו בקרוואנים ובמכולות, מגורונים שהוסבו למגורים.

עבור השימוש במגורונים שילמה המערערת לבעלי המגורונים, סולל בונה, כנגד חשבונית מס בחוק וניכתה את  מס התשומות שבחשבוניות אלה.

המשיב אינו מתיר את ניכוי התשומות הגלומות בחשבוניות עבור המגורים.

נאמר כי העובדים הועברו מאתר לאתר לפי צרכי המעביד ועל פי מיומנותם המקצועית.

המגורונים הם מגורים פשוטים ובסיסיים המאפשרים לינה בלבד ואין בהם פונקציה של רווחה.

המערערת טענה כי הלנת עובדים במרוכז במגורונים זמניים, באתרי עבודה המרוחקים ממקום ישוב או בשולי הערים, לא נעשתה לתועלתם והנאתם של העובדים. הדיור המרוכז בסמוך לאתרי הבנייה ובתנאי דיור של מגורון, היו לתועלת המערערת.

המערערת טענה כי תקנה 15א לתקנות מס ערך מוסף אינה חלה במקרה הנוכחי.

לחלופין, טענה המערערת כי אם יקבע שבהלנת העובדים במרוכז במגורונים באתר עבודה יש גם טובת הנאה לעובדים, יש להחיל את תקנה 18.

המערערת הפנתה להלכה שנקבעה בעניין ע"א 1759/06 קינטון (1982) בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ,  פד"י נ"ז (3) 529 (להלן: " פס"ד קינטון").

עוד טענה המערערת כי תקנה 18 חלה בכל מקום בו ההנאה והתועלת מתחלקת בין המעביד לבין העובד.

הפעלת תקנה 15א על הוצאות מעורבות, ופסילתן באופן גורף בשל כך שההנאה היא גם לעובד, עלולה לגרום לתוצאות קשות.

בדיונים שהתקיימו בע"פ לפני דחיית ההשגה, עמד המשיב על דעתו כי תנאי המגורים של העובדים אינם רלוונטיים לפי ההלכה שנקבעה בפס"ד קינטון, ולכן לא בחן המשיב את תנאי המגורים ומיקומם.

2. כתב התשובה:

בכתב התשובה נאמר כי הערעור מתייחס לשומת תשומות אשר הוצאה למערערת לשנים 99' - 2002, כאשר סכום הקרן בשומה הוא כ- 1.3 מליון ש"ח.