פסק-דין בתיק עש 1048/05

ערעור על החלטת רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר מיום 29 בנובמבר 2004, לפיה התקבלה התנגדות המשיבה לבקשה לרישום פטנט מן הטעם כי האמצאה נשוא בקשת הפטנט מס' 112858 (להלן: " בקשת הפטנט" או " הפטנט" לפי העניין) אינה כשירה לרישום.

הרקע העובדתי:

המערערת הינה חברה ישראלית אשר עיקר עיסוקה בפיתוח טכנולוגיה אלקטרונית לניקוי בריכות שחייה בצורה אוטומטית.

בתאריך 2.3.1995 הגישה המערערת את בקשת הפטנט, שהוגדרה כ"התקני הנעה לרובוטים" ומתייחסת לרובוט לניקוי תת מימי של בריכות שחיה.

על פי הנטען בבקשה עיקר האמצאה הוא:

הצלחת הרובוט התת מימי לטפס מבלי להחליק על משטחים משופעים או אנכיים כגון קירות בריכה, העשויות מקרמיקה, או כל משטח חלק אחר. תכונה זו מושגת על ידי ציפוי הגלגלים או הרוטורים של הרובוט בשכבה החיצונית באחד משלושה חומרים המתוארים בבקשה לפטנט בתביעה מס' 1:

" Chamois leather or imitation leather or Kanebo sponge"

ובתרגום לעברית: עור צבי (או עור יעל), חיקוי עור או ספוג Kanebo.

על פי הנטען בבקשה, הודות לכיסוי החיצוני באחד החומרים המצויינים לעיל נצמדים גלגלי הרובוט לקירות האנכיים של הבריכה תוך כדי סיבובם מבלי להחליק.

הבקשה קובלה ופורסמה ביומן הפטנטים מספר 11/97 בתאריך 10.3.1998.

בתאריך 7.6.1998 הגישה המשיבה, שהינה חברה הרשומה בארה"ב, הודעת התנגדות.

המערערת והמשיבה הגישו ראיותיהן, ובתאריך 26.2.2001 התקיים דיון בפני כב' הרשם דאז משה גולדברג ובו נחקרו המצהירים, מר יוסף פורת וגיורא ארליך, שהגישו תצהירים מטעם המשיבה ומנהל המערערת מר שמעון זילס.

לאחר הגשת סיכומי הצדדים עזב כב' הרשם גולדברג את כהונתו ובהסכמת הצדדים ניתנה ההחלטה על ידי מחליפו, כב' הרשם ד"ר מאיר נועם.

החלטת כב' הרשם ד"ר נועם:

בהחלטתו דן כב' הרשם בהיבטים השונים של ההתנגדות והחליט לקבלה, הן בהסתמך על פגמים בהגדרת הפטנט והתביעות והן בשל העובדה שלא הוכח כי האמצאה כשירת פטנט, באשר לתביעות הפטנט, קבע כב' הרשם כי התביעה הראשית מספר 1, כפי שנוסחה, אינה ברורה וחד משמעית בחלק מהגדרותיה. בנוסף, דרך ניסוחה כתביעה ראשית שנוסחה כתביעה ספציפית סייעה בידו להגיע למסקנה כי אין כל התקדמות המצאתית בבקשה.

בהסתמכו על ע"א 345/84, מדינת ישראל נ' Hughes Aircraft Company פ"ד מד(4) 45 (להלן: " עניין Hughes"), חזר כב' הרשם והבהיר כי התפקיד העיקרי של מערכת תביעות הוא להגדיר את האמצאה, שבגינה נדרש מונופול, ביחס לידע הקודם. לפיכך, התביעה הראשית חייבת להיות מתוחמת בהיקף כזה, שיהיה בה מחד גיסא חידוש והתקדמות המצאתית ביחס לידע הקודם ומאידך גיסא, רוחב מספיק על מנת לספק הגנה ראויה.

למרות דרישה זו המעוגנת בהוראת סעיף 13 לחוק הפטנטים, תשנ"ז - 1967 (להלן: " החוק"), בבקשת הפטנט נוסחה התביעה הראשונה כתביעה ספציפית ולא באופן המפרט את המכנה המשותף לשלושת החומרים אשר צויינו לעיל.

עוד נקבע כי שתיים מבין ההגדרות, חיקוי עור וספוג Kanebo אינן ברורות וחד משמעיות כדרישת החוק.

כמו כן קיבל כב' הרשם את טענתה העובדתית של המשיבה כי בשנת 1991 נעשה שימוש פומבי על ידה בעור יעל סינטטי ובכך נשמטה הקרקע מתחת לטענת המערערת כי מדובר באמצאה המהווה חידוש.