פסק-דין בתיק עש 1048/03

1.  ההליכים הקודמים שבין הצדדים:

בכתב הערעור נאמר כי משלח ידה העיקרי של המערערת הוא מתן שירותי חיתוך שיש.

ביום 15.2.02 הוציא המשיב למערערת הודעה לעוסק בדבר שומת תשומות.

בהודעה זו נאמר כי הדו"חות אשר הוגשו ע"י המערערת אינם מלאים. לכן, נעשה שימוש בסעיף 77 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975 (להלן: "החוק") והוצאה שומה לפי מיטב השפיטה.

בהודעת השומה נאמר כי המערערת ניכתה שלא כדין מס תשומות בגין טלפונים סלולריים  ובגין השכרת רכבים פרטיים.  

כמו כן הוצאה למערערת הודעה בדבר שומת עסקאות, בה נאמר כי המערערת לא דיווחה על מלוא עסקאותיה והשומה מבוססת על תחשיב, לאור העובדה כי ספרי הנהלת החשבונות של המערערת נוהלו בסטיה מהותית מהוראות החוק.

השומה התבססה על קביעת קניות בשיעור של 70% מהמכירות, כאשר אחוז השינוי בין הקניות למכירות נקבע בשיעור 30%.

כמו כן הוצאה למערערת הודעה בדבר הטלת קנס בגין אי ניהול ספרים כדין.

המערערת הגישה השגה על הודעות אלה וההשגה נדחתה.

2.  נימוקי הערעור:

הערעור שבפני אינו מתייחס להחלטת המשיב בהשגה לענין ניכוי מס תשומות לענין טלפונים סלולריים.

הערעור מתייחס לשומת התשומות ככל שהיא מתייחסת לניכוי תשומות בגין השכרת רכב פרטי.

במסגרת כתב הערעור נאמר כי המערערת הגישה דו"ח מתקן לחודש דצמ' 98' בספטמבר

2000. במסגרת הדו"ח המתקן הוצא חיוב רטרואקטיבי עד דצמ' 98' בגין ניכוי ביתר של מס תשומות בגין השכרת רכבים פרטיים. סכום החיוב בדו"ח המתקן עמד על סך של 2,720 ש"ח.

המשיב התבקש בהשגה להפחית סכום זה מהסכום שנקבע ע"י המשיב בסך 5,323 ש"ח, בסעיף 2 לנימוקי השומה בענין רכבים פרטיים. אולם, המשיב התעלם מטענה זו.

המערערת טענה כי הדרישה נעשתה על ידה בתום לב.

כמו כן מתייחס הערעור להחלטת המשיב בהשגה בענין שומת העסקאות.

טענתה של המערערת בענין זה היא כי המשיב טעה בסיווג פעילותה של המערערת לענין ניהול פנקסי חשבונות על ידה.

במסגרת נימוקי המשיב בהחלטה בהשגה, נאמר כי שומת העסקאות אשר הוצאה למערערת בגין השנים 99' עד 2001 נערכה כאמור על סמך תחשיב שבוצע עפ"י מיטב השפיטה, לאחר שהמנהל קבע כי ספרי החברה נוהלו בסטיה מהותית מהחוק.