פסק-דין בתיק עש 1005/06

מבוא

1. המערערת הגישה ערעור על החלטתו של השמאי המכריע, מר גלעד יצחקי בענין היטל השבחה עקב אישור הקלות בניה בגוש 11575 חלקה 17, רח' אלכסנדר זייד 7 בקרית חיים, השמאי נתן החלטתו  ביום 1.7.06 (נספח א' לכתב הערעור).

2. הצדדים הגיעו להסכמה לפיה הערעור יוכרע על פי סיכומים בכתב שיוגשו ע"י הצדדים כאשר המשיבה תהא רשאית להסתמך בסיכומיה על שתי בקשות להיתר הבניה שהוגשו בקשר לנכס נשוא הערעור, בהתאם לאותה הסכמה הוגשו סיכומי הצדדים.

השתלשלות האירועים

3. ביום 19.3.03  פנתה הבעלים שלך החלקה חברת ליברסקו דוד חב' לבניה בע"מ, (להלן- "ליברסקו"), בבקשה לאשר הקמת שני בנינים קדמי ואחורי על החלקה, (נספח ט' לכתב הערעור).
4. ביום 25.8.03 אושרה הקמת שני בנינים על החלקה, בשלב זה היו החלטות שונות שלא הוצגו ע"י מי מהצדדים אך הן תוארו בסעיף 4 לסיכומי המשיבה, בסופו של יום אושרה לליברסקו בקשה מס' 3 הקמת שני מבנים הכוללים שמונה יחידות דיור, השומה עבור היטל ההשבחה בגין בקשה זו הועמדה להכרעתו של השמאי מר יצחק סיוון, (נספח ג' לכתב ערעור).
5. ביום 12.7.04 פנה ליברסקו בבקשה להוצאת היתר בניה רק לבנין הקדמי, (נספח  לסיכומי המשיבה). המשיבה נענתה לבקשה והוצא היתר לבנין הקדמי בלבד.
6. ביום  15.3.05 שולם היטל ההשבחה על המגרש כולו, (נספח ב' לכתב ערעור).
7. בתאריך כלשהו רכשה המערערת הזכויות מליברסקו .
8. ביום 31.3.05 הגישה המערערת בקשה להיתר בקשר לבנין בחלק האחורי, הבקשה נדחתה. (נספח א' לסיכומי המשיבה).
9. ביום 2.3.06 קבלה ועדת הערר המחוזית את הערר ואישרה את היתר הבניה עם הקלות שונות, (נספח ב' לסיכומי המשיבה).
10. ביום 13.7.06 ניתנה השומה המכרעת ע"י השמאי יצחקי, (נספח א' לכתב ערעור).

השאלה שבמחלוקת

11. השאלה המרכזית הטעונה הכרעה הינה האם רשאית היתה המשיבה בנסיבות תיק זה להוציא שומה חדשה ולאחר מכן לפנות לשמאי מכריע, כאשר בקשר לחלקה כולה כבר ניתנה שומה מכרעת ע"י השמאי סיוון לבקשת הבעלים הקודם של הנכס, שומה שלא הוגש עליה ערעור ואשר בפועל שולמה ע"י המערערת.

דיון

12. אקדים ואבהיר כי מסגרת הדיון בערעור על שומה מכרעת אינו הפורום לברר טענות כנגד התנהגות הרשות, שאלות כמו:ניגוד אינטרסים, מניעים פסולים או התערבות חבר מועצה בהחלטות הועדה, אין לברר בפני שמאי מכריע וממילא לא ניתן לבררן במסגרת הערעור על הכרעת השמאי- ערעור המצומצם לשאלות משפטיות בלבד בקשר לקביעת אותו שמאי. לו סבורה המערערת כי נפל פגם מינהלי כלשהו בהחלטות המשיבה  עליה להתכבד ולהוכיח טענותיה בפני  בית המשפט המתאים לבירור טענות אלו. בכוונתי לדון רק בשאלות המשפטיות הרלוונטיות לסוג זה של ערעור.

13. לכך אוסיף כי הצדדים צרפו לטיעוניהם מסמכים שונים, אך עדיין נותרו בערפל שאלות עובדתיות שמן הראוי היה כי המערערת תציגן כחלק מערעורה. השאלות החשובות הן מתי רכשה המערערת זכויותיה מליברסקו, מתי קבל ליברסקו את היתר הבניה ומה תוכנו, מתי התחיל לבנות ליברסקו את הבנין הקדמי והאם הסתיימה בנייתו.

14. למרות העדר הפרטים העובדתיים שניתן להעריך בקירוב את מועד התרחשותם, הנני סבור כי אין מניעה לדון בערעור על סמך הטענות הרלוונטיות של הצדדים.

15. לאחר ניתוח טענות הצדדים הנני סבור כי עם קבלת בקשתה של ליברסקו להוצאת היתר בניה רק לגבי הבנין הקדמי, נוצר ניתוק משפטי בין כל שהתרחש עד לאותו מועד בקשר לבנין האחורי. אמנם שנה לפני כן  הוגשה בקשה להיתר להקמת שני בנינים והבקשה אושרה עם הקלות מסוימות, אלא שהבעלים מיוזמתו בחר לחזור בו מאותה בקשה, העובדה כי לא "נמשכה" הבקשה המקורית וכי לא הוגשה בקשה להיתר חדשה רק בקשר לבנין הקדמי הינה עובדה טכנית.