פסק דין בתיק ערר 930/09

ועדת הערר לפי חוק כביש אגרה                                                       ערר מס' 930/09

(כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995

בעניין:                          רן שאולי

                                                                                                העורר

                                                נ   ג   ד

                                    דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ

                                    ע"י עוה"ד יהודה רווה ואח'

                                                                                                המשיבה

פ ס ק  ד י ן

יו"ר הוועדה, עוה"ד מנחם שח"ק:

1.      במועדים הרלוונטיים לערר, היה לעורר חשבון מנוי (מס' 183211, להלן: "המנוי") אצל המשיבה, בעלת הזיכיון לפי חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995 (להלן: " החוק"). המשיבה חייבה את העורר בפיצוי והחזר הוצאות (להלן: " פו"ה"), כמשמעותם בס' 12 לחוק ובתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט-1999 (להלן: " תקנות האכיפה"), עקב אי כיבוד הוראות חיוב שהעבירה לחברת האשראי, לשם גביית האגרה שהוטלה על העורר, בגין נסיעות שבוצעו בכביש האגרה באמצעות כלי הרכב שהיו משויכים לחשבון המנוי.

2.      הערר הוגש ביום 26.7.09, והעורר מבקש בו את ביטול כל החיובים שהושתו עליו מעבר לחיובי אגרת הנסיעות, ביחס לחשבון המנוי, וכן לחייב את המשיבה להמציא לו הקלטות של שיחות שניהל עם מוקד השירות, תרשומות של המוקדנים וסרטי וידאו המתעדים את האירוע מיולי 2009 שבו עוכב רכבו על כביש האגרה. להלן עיקר טענות העורר: ביום 12.1.08 הוא ביטל את כרטיס האשראי שלו, מסוג ישראכרט, שהסתיים בספרות 45270 (להלן: "הכרטיס המבוטל"), עקב אובדן, והעביר את הוראת הקבע לכרטיס אשראי חדש מסוג "אמריקן אקספרס". הודעה הועברה לכל הגופים שלהם שולמו חשבונות באמצעות הוראת קבע דרך הכרטיס המבוטל, לרבות למשיבה, אולם המשיבה משום מה נכשלה בשינוי הפרטים לכרטיס החדש. במקביל, המשיבה המשיכה לשלוח את הודעות החיוב בדואר רגיל לבית הוריו בשדרות המאירי 12 ירושלים (להלן: "כתובת ההורים", או " הכתובת שבמנוי") ולא לכתובתו הרשומה ברשות הרישוי ורשות האוכלוסין, ומשכך, בלשונו - "מטבע הדברים, ההודעות הגיעו אלי באיחור מסוים". בסביבות מאי 2008 הוא שוחח שוב עם מוקד המשיבה וביקש להסדיר את החשבון ונאמר לו שנרשמו "קנסות" לחובתו. בקשתו לשלם את הקרן בלבד סורבה. בחודשים שחלפו מאז אפריל 2008 הוא התקשר לפחות 5 פעמים למשיבה ובכל פעם בחרה זו שלא לחייב את חשבונו בגין הנסיעות בלבד. לטענתו, בסוף מאי 2008 הוא פנה בכתב לוועדת הערר, אולם רק לאחר שעוכב על ידי המשיבה בכביש האגרה, ביולי 2009, התברר לו שהערר לא נקלט אצל הוועדה. ביום 9.7.09 הוא הגיע לנקודת שירות במלחה ושם הודיע כי הוא משלם את כל סכום החוב "תחת מחאה" - כיוון שהמשיבה מסרבת לקבל את סכום הקרן. לשאלתו, נאמר לו כי המשיבה מחוייבת בתשלום עבור כל הודעת חיוב המסורבת על ידי חברת האשראי, אולם בירור שערך ישירות עם חברת האשראי העלה כי מדובר בטענת בדים. לדבריו, המשיבה סירבה למסור לו הקלטות של השיחות שערך עם נציגיה.

לכתב הערר צירף העורר העתק מפניה שלו למשיבה מתוארכת ליום 7.7.09, שעניינה "סיכון חיי אדם ע"י עובדי חברת דרך ארץ..." המתייחסת לאירוע העיכוב מיום 5.7.09 וכן העתק תלונה שהוגשה למשטרה ביום 9.7.09 שעניינה התנהלות עובדי המשיבה במהלך העיכוב הנ"ל. 

עד כאן קיצור טענות העורר בכתב הערר.

3.      בתגובתה מיום 23.9.09, טענה המשיבה טענות שונות שלטעמה מצדיקות את דחיית הערר. בין היתר, טענה המשיבה כי היא שלחה את החשבוניות כדין וחייבה את העורר כדין בגין אי תשלום במועד של חיובי האגרה. עוד טענה המשיבה, כי עד ליום 9.7.09 היה העורר מנוי אצלה וכל דברי הדואר הועברו לכתובת שמסר בעת ההצטרפות למנוי, כתובת ההורים, בהתאם להסכם המנוי. לעניין ביטול הכרטיס המבוטל בינואר 2008, המשיבה טוענת כי העורר לא יצא עימה כל קשר ולא עדכן כל כרטיס חלופי, אף לא עד מועד הגשת התגובה לערר, והמשיבה היא שיצרה קשר עם העורר, במאי 2009, ועדכנה אותו על אי תקינות אמצעי התשלום. המשיבה מוסיפה, כי העורר לא שילם את החיובים למרות שהוא מודה בקבלת החשבוניות. לעניין אירוע העיכוב, המשיבה טוענת כי נציגיה פועלים לפי חוקי התנועה ובאופן בטיחותי. המשיבה מציינת כי העורר סירב לתת לפקחיה פרטים מזהים ובחר לקלל את צוות האכיפה, המשיך בנסיעתו, לאחר מכן עוכב שוב ומאוחר יותר שילם את חובו בנקודת השירות. כמו כן, מבקשת המשיבה כי הוועדה תבחן האם הוגש הערר במועד.

המשיבה צירפה לתגובתה תדפיסים שונים הנוגעים למנוי, את פרטי החשבוניות ורישומי הדואר לגבי אלו שנשלחו בדואר רשום ואת דו"ח בקשות השירות לפי חשבון המפרט את רישומי נציגי המשיבה.

מעיון בנספחים אלו, עולה בין היתר כי החל מיום 7.4.03, אז נפתח חשבון המנוי, ועד חודש דצמבר 2007, הופקו לעורר 31 חשבוניות ששולמו כולן כדבעי, ללא כל תקלה. החל מחודש ינואר 2008, החלו תקלות בגביית החיובי האגרה, והעורר חויב בחיובי פו"ה בגין אי תשלום במועד, וכן בגין עצם אי כיבוד הוראות החיוב. החשבוניות כולן נשלחו לכתובת ההורים, ואלו שכללו חיובי פו"ה נשלחו בדואר רשום, בהתאם לתקנה 5 לתקנות האכיפה. מתוך אלו שנשלחו בדואר רשום, נספחים לה', לח', מ' ו- מג' לתגובת המשיבה, מלווים בפלט דואר המציין כי הן נמסרו לנמען, הפלט שלצד חשבונית לט' מציין כי היא "בטיפול מחלקת דוורים" וזה שלצד חשבונית מה' מציין "לא נדרש על ידי הנמען". על פי הרישומים, ביום 5.7.09 התבצע עיכוב הרכב וביום 9.7.09 שולמו כל החיובים, כפי שציין העורר.

4.      ביום 6.9.10 התקיים דיון בערר. לדיון התייצבו העורר ובא כוח המשיבה. העורר העיד בפנינו והשיב לשאלות הוועדה ושאלות בא כוח המשיבה.

לשאלת הוועדה, בנוגע לרישומי המשיבה, לפיהם ביום 5.5.08 הושארה הודעה במשיבון של מכשיר הסלולר שלו, אמר העורר כי הדבר לא יתכן כיוון שאין בו מענה קולי, אולם אישר כי מספר הטלפון המצוין אכן שייך לו.