פסק דין בתיק ערר 927/07

ועדת הערר לפי חוק כביש אגרה                                                                  ערר 927/07

(כביש ארצי לישראל) התשנ"ה - 1995

בעניין:                          מרדכי  קלוגמן

                                                                                                    העורר

                                         נ   ג   ד

                                    דרך ארץ הייוויז (1997) בע"מ

                                    ע"י עוה"ד יהודה רווה ואח'

                                                                                                  המשיבה

פ ס ק   ד י ן

רקע עובדתי ודיוני

1.                  במועדים הרלוונטיים לערר היה העורר הבעלים הרשום של רכב (נגרר) מס' רישוי 2721015 (להלן "הרכב").

2.                  המשיבה, בעלת הזכיון לפי החוק, חייבה את העורר בחיובי "פיצוי והחזר הוצאות" (להלן: "פו"ה"), כמשמעותם בס' 12 לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) התשמ"ה - 1995 (לעיל ולהלן: "החוק") ובתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) התשנ"ט - 1999 (להלן "תקנות האכיפה"), עקב אי תשלום במועד של חיובים בגין נסיעות שבוצעו ברכב בכביש האגרה. 

3.                  להלן תמצית טענות העורר בכתב הערר שהוגש ביום 07.11.07:

העורר חויב (בחשבונית נספח ד' לתגובת המשיבה) בגין ארבע נסיעות שבוצעו באמצעות הרכב על כביש האגרה. העורר - שבדיון הבהיר כי מדובר על נגרר הנמשך על ידי גוררים שונים ועל כן נזקק לבירור מועדי הנסיעות על מנת שיוכל לשייך אותן לגורר הנכון (שבחלקם מותקן פסקל ומוסדר מנוי אצל המשיבה) - פנה אל המשיבה בפקס, ביום 24.8.07 עם קבלת החשבון, וביקש לקבל את פירוט הנסיעות לנגרר - הרכב. בבקשתו זו, ביקש להסדיר קבלה מכאן ולהבא של פירוט עבור הנגרר, גם עבור נסיעות עתידיות שלו. לטענתו, המשיבה מתעלמת דרך שגרה מפניות וגם במקרה זה הוא קיבל הודעת פו"ה (כלולה בנספח ה' לתגובת המשיבה) עקב אי תשלום החשבונית הנ"ל במועד. ביום 23.9.07 שלח מכתב רשום אל המשיבה בו קבל על ההתעלמות מפניותיו וביקש את פירוט הנסיעות, כאמור. לטענתו, גם לפנייה זו לא קיבל מענה. מצד הסעד ביקש העורר את ביטול הפו"ה שבנספח ה' לתגובת המשיבה וכן להורות לה למסור לו פירוט נסיעות הנגרר. בסיום הערר ביקש העורר את איחוד הדיון בערר עם ערר שהוגש מוקדם יותר בשם בנו (ערר 928/07). ערר נוסף זה סולק ביום 21.7.08 לאחר שהצדדים הגיעו להסדר פשרה, ואין הוא רלוונטי לעניינינו.

4.                  ביום 4.12.07 הגישה המשיבה את תגובתה לערר, וטענה טענות שונות המצדיקות לטעמה את מחיקתו על הסף ולחילופין את דחייתו לגופו.

המשיבה ציינה כי שלחה אל העורר ביום 1.11.07 (לאחר הגשת הערר) פירוט נסיעות וכן ביטלה את חשבונית הפו"ה שבמחלוקת. ממילא, טענה המשיבה, קיבל העורר את הסעד לו עתר בערר ודינו מחיקה על הסף. המשיבה ציינה שהעורר סירב לבקשתה לבטל את הערר. המשיבה הוסיפה טענות שונות שאינן רלוונטיות לערר אלא למועדים מוקדמים לחשבוניות הרלוונטיות, ולעניין הטענות שבערר טענה כי היא התייחסה לפניות העורר והשיבה לו שעל מנת לבדוק קיומן של נסיעות כפולות (חיוב הרכב הנגרר ובד בבד חיוב המוביל, הרשום כמנוי ומצויד במכשיר פסקל) יש למסור לה את מספרי הרישוי של כלי הרכב הגוררים. המשיבה טענה כי רק בפניית העורר מיום 1.11.07 הוא פירט את מספרי הגוררים ועל כן נשלחה לו הודעה לגבי חיובים כפולים. לסיום, ביקשה המשיבה שהוועדה תבחן האם הערר הוגש באיחור.

5.                  ביום 16.12.07 הגיש העורר תגובתו לבקשת המשיבה למחיקה על הסף וטען כי פירוט הנסיעות הגיע לידיו רק לאחר הגשת הערר וכי למשיבה לא הייתה כל סיבה לעכב את העברת הפירוט משך למעלה מחודשיים ימים מאז פנייתו אליה. העורר הוסיף, כי הוא מסכים שהערר יימחק אולם מתנה זאת בפסיקת הוצאות משפט לטובתו.

6.                  ביום 30.7.08 הגיש העורר "ערר על סירובה של חב' דרך ארץ להמציא חשבון מפורט של נסיעות נגרר". במסמך זה טען העורר שהמשיבה אינה רשאית לסרב לבקשת לקוח, גם אם אינו מנוי, לקבל באופן קבוע, בצמוד להודעת החיוב התקופתית, פירוט נסיעות של רכב, מבלי שיהיה חייב לפנות אליה ביוזמתו לאחר קבלת כל חשבון וחשבון. העורר קובל על תשובת המשיבה לפנייתו, לפיה פירוט נסיעות במצורף לחשבונית ינתן רק לקוח שמשלם באמצעות הוראת קבע אך לא ללקוח מזדמן. העורר צירף העתק של חשבונית מיום 13.7.08, ע"ס 41.4 ש"ח וגם לגביה טען למעשה טענות דומות לאלו שטען בכתב הערר המקורי. במסגרת זו ביקש העורר לחייב את המשיבה לצרף את פירוט הנסיעות לחשבונית החל מהחשבונית הראשונה, כאמור, וכן להורות לה שלא לנקוט הליכי גביה לגבי החשבונית שאת העתקה צירף, טרם חלוף 90 ימים מיום שיימסר פירוט כנדרש. כן ביקש העורר לחייב את המשיבה (הזכיין) ב"הוצאות לדוגמה בגין התנהלותו ובזבוז הזמן, הטרחה וההוצאות המיותרות שהוא גורם לי".  העורר מוסיף ומטיח במשיבה דברים קשים - לשיטתו של העורר, עולה מהתנהלותה של המשיבה כי היא למעשה אינה מעוניינת בפירעון דמי השימוש בכביש באופן מיידי ומסודר, מיד עם הוצאת החשבונית הראשונה אלא, על ידי הדרך הנלוזה (כך בלשונו) של סירוב לתת את החשבון המפורט הוא ייצור של חוב שנופח באופן מלאכותי על מנת ליצר לעצמו הכנסות נוספות שלא כדין.

7.                  ביום 19.8.09 הורה יו"ר הוועדה למשיבה להתייחס לדרישת העורר לשלוח לו פירוט הנסיעות בד בבד עם הודעות החיוב. בתגובה מיום 28.8.09 הודיעה המשיבה כי לא ניתן לשלוח פירוט נסיעת לרכב שאינו במנוי אלא לפי בקשה של הלקוח (בניגוד לרכב המצוי במנוי שאז ניתן לשלוח אוטומטית עם הודעת החיוב), וכי השירות כרוך בתשלום. המשיבה ציינה שלעורר הובהר שעליו לפנות אליה כל אימת שהוא מבקש לקבל פירוט על נסיעת רכב שאינו מנוי.

8.                  ביום 17.12.08 התקיים דיון במעמד הצדדים. בדיון הגדיר העורר את נקודות המחלוקת שבין הצדדים, לשיטתו, כדלקמן: סירוב המשיבה להמציא באופן שוטף פירוט נסיעות של רכב מזדמן, מבלי שהלקוח יאלץ ליזום בקשה. העורר טען שזמן הבירור היזום מכשיל את הלקוח מלשלם את החיוב תוך המועד (הקצר) המוקצב לו. לעניין זה הבהיר העורר במפורש כי אינו חולק על זכות המשיבה לגבות תשלום עבור הפירוט, כך שאין אנו צריכים לעסוק בסוגיה זו (שתלויה ועומדת בבית המשפט העליון). העורר הוסיף שיש להורות על ביטול חיוב הפו"ה שבא לעולם עקב הסירוב להמציא פירוט בד בבד עם הודעת החיוב, ובכל מקרה יש להאריך את המועד לתשלום החשבונית במקרה בו מתבקש פירוט. העורר הדגיש כי ההימנעות מתשלום חשבונית הנסיעות מייד עם קבלתה, נובעת משיקולים עסקיים ענייניים, בין היתר בהוראת רו"ח, המחייבים התאמה בין הרכב הגורר לחיוב על מנת למנוע תשלום כפול. בדיון הובהר לצדדים כי מעבר לחיובים שנזכרו בערר ובתוספת לערר מיום 30.7.08, קיימות חשבוניות נוספות שלא שולמו במועד ושהעורר חוייב בפו"ה לגביהן (המדובר בחשבוניות שמפורטות בנספח 1 להודעת המשיבה מיום 30.11.08, שלא נכללו בתגובת המשיבה לערר עצמו, להלן: "החשבוניות הנוספות"). בא כוח המשיבה ביקש שהות להגיש את התייחסות המשיבה לחשבוניות הנוספות ולאפשר למשיבה להשיב בהרחבה לסוגיית פירוט החשבוניות, בנימוק שמדובר ב"שיקולים שבמדיניות". העורר ביקש מצידו שהות לפנות שוב לפורום החייבים של המשיבה. בהחלטה שנתנה בסיום הדיון קצבנו זמן לצורך פניית הערר לפורום והדגשנו שהחלטת הפורום תהיה "מפורטת ומנומקת". למשיבה נקצב זמן להגיש התייחסותה המפורטת לבקשה למשלוח פירוט באופן קבוע, והתייחסותה לחשבוניות הנוספות.