פסק דין בתיק ערר 584/08

ועדת הערר לפי חוק כביש אגרה                                                                  ערר 584/08

(כביש ארצי לישראל), תשנ"ה - 1995

בעניין:              עמית ליין בע"מ

                                                                                                העוררת

                                                נ   ג   ד

                        דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ

                        ע"י עוה"ד יהודה רווה ואח'

                                                                                                המשיבה

פ ס ק  - ד י ן

רקע עובדתי ודיוני

1.      במועדים הרלוונטיים לערר, היתה העוררת הבעלים הרשום של רכב מ"ר 3203635 (להלן: " הרכב").

2.      המשיבה, בעלת הזיכיון עפ"י חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") חייבה את העוררת בחיובי פיצוי והחזר הוצאות (להלן: "פו"ה"), כמשמעותם בס' 12 לחוק, ובהתאם לתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט-1999 (להלן: "תקנות האכיפה"), עקב אי תשלום במועד של חיובי אגרה בגין נסיעות שבוצעו בכביש האגרה.

3.      בכתב הערר, שהוגש ביום 2.7.08, טענה העוררת, באמצעות נציג4 - אלכס בלנקו (להלן: " בלנקו") מספר טענות, שזה עיקרן: העוררת לא ידעה על קיומו של החיוב עד אשר הוטל עיקול על חשבון הבנק שלה, ביום 15.5.08; לאחר שנודע לה כאמור, פנתה למשיבה, באמצעות בלנקו, והתברר כי החשבוניות נשלחו לכתובת הרשומה במשרד התחבורה, שאינה כתובת טובה; הרכב משמש את עובדי העוררת, בתחלופה מתמדת וקשה לעקוב אחר השימוש בו; הסעדים אותם מבקשת העוררת הם: ביטול העיקול על חשבון הבנק, ביטול "קנסות", ריביות והצמדות וחיוב המשיבה בתשלום הוצאות המשפט של העוררת.

4.      לכתב הערר צורפו: העתק רישיון הרכב, הודפס ביום 18.6.07, בו נרשמה הכתובת:  "רוטשילד אשדוד", העתקי חשבוניות ובקשה לעיכוב הליכים (לא חתומה).

5.      בתשובתה לערר, שהוגשה ביום 31.7.08, ציינה המשיבה, תחילה, כי יש למחוק הערר על הסף מאחר ובלנקו - אשר הגיש את הערר - אינו בעל הרכב הרשום ולא צירף ייפוי כח. לגופו של ענין, טענה המשיבה את הטענות הבאות: הטענה, לפיה אחרים עשו שימוש ברכב, אינה מעלה ואינה מורידה, שכן האחריות מוטלת על בעל הרכב הרשום ועליו בלבד; החשבוניות נשלחו למען הרשום ברשות הרישוי, כפי שמחויבת המשיבה לשלוח; מי מטעם העוררת החל לעשות שימוש ברכב בכביש האגרה בפברואר 2006, אולם עד ליום 9.10.06, עת עוכב בכביש, לא התעניינה העוררת בחיוביה ולא שילמה אותם; במועדים שונים ניסתה המשיבה לאתר את העוררת באמצעות שירות "דואר עוקב" של רשות הדואר, אולם ללא הצלחה; המשיבה תמהה על טענת העוררת, לפיה נודע לה על החיובים רק לאחר הטלת העיקול, בעוד העיכוב בוצע למעלה משמונה חודשים קודם להטלת העיקול; ביום 1.1.07 שלחה המשיבה לעוררת מכתב התראה וביום 30.7.08 נפתח תיק הוצל"פ כנגד העוררת; לבסוף, מבקשת המשיבה כי הועדה תקבע, האם הערר הוגש במועד.

6.      מן הנספחים שצירפה המשיבה לתגובתה עולה, כי לעוררת הופקו 12 חשבוניות, כולן לפי הכתובת: "רוטשילד 0 אשדוד", לפי הפירוט הבא: חשבוניות נספחים א', ג', ו' ו- יא' הן חשבוניות שכללו חיוב אגרת נסיעות בלבד וככאלו נשלחו, לטענת המשיבה, בדואר רגיל. חשבוניות נספחים ב', ד', ה', ז', ח' ט', י' ו- יב' הן חשבוניות שכללו חיוב פו"ה, בין לבדו, בין יחד עם חיוב אגרת נסיעות וככאלו נשלחו בדואר רשום. חיוויי הדואר ביחס לחשבוניות אחרונות אלו מצביעים על כך שחשבוניות נספחים ב', ד', ה' ו- ט' חזרו לידי המשיבה מבלי שצוינה הסיבה לכך, חשבוניות נספחים י' ו- יב' חזרו לידי המשיבה מהסיבה שהנמען עזב, או שהכתובת בלתי מספקת ולגבי חשבוניות נספחים ז' ו- ח', לא ידוע מה עלה בגורלן.

7.      ביום 28.9.08 הגישה העוררת, באמצעות בלנקו, תגובה לתגובת המשיבה, בה דחתה העוררת את כל טענות המשיבה, ובין השאר, גם את הטענה לפיה הרכב עוכב. כמו כן, במסמך שכותרתו "תצהיר", אולם הוא אינו מאומת כדין על ידי עו"ד, הוסיף בלנקו, כי הוא מנהלה הבלעדי של העוררת, כי בקשתו לשלם את החוב המקורי ללא תוספות, עד לבירור הסוגיה, נדחתה, כי לא בוצע אירוע אכיפה ביום 9.10.06, כי מעולם לא נמסר לו מידע אודות החיובים וכי לא הופנה לבא כוח המשיבה המטפל בתיק ההוצל"פ, כפי שעולה מתרשומת המשיבה.

8.      ביום 17.6.09 התקיים דיון בפנינו (להלן: " הדיון הראשון"). לדיון התייצבו בלנקו וב"כ המשיבה. בלנקו העיד והשיב לשאלות הועדה, כדלקמן: הוא עומד על כך שהוא לא היה ברכב בזמן העיכוב, אך יתכן כי מי מעובדי העוררת עוכב; הכתובת ברח' העצמאות 30 באשדוד (המופיעה על גבי כתב הערר) היא כתובתו הפרטית מאז שנת 2004 וגם עסקו נמצא שם; הוא מעולם לא נסע בכביש האגרה; הכתובת ברח' רוטשילד 16 (בשונה מרוטשילד 0) באשדוד היא כתובת אותה מסר בעת הקמת העוררת, זו היתה כתובת גיסו, אולם שמה של העוררת לא מופיע על גבי תיבת הדואר במקום; בשלב מאוחר יותר לא יכול היה לבצע שינוי ברישום, בשל בעיות משפטיות הקשורות לרכב; את הדואר המיועד לעוררת קיבל ברח' העצמאות; ביחס לשיחה הנטענת על ידי המשיבה, מיום 27.2.08, ולסתירה הלכאורית בינה ובין טענתו, כי ידע על החוב רק כשהוטל העיקול, השיב כי אינו זוכר שיחה כזו, אך נכון שהופנה לעו"ד במעמד שיחה שיזם למשיבה, לאחר שגילה - באמצעות העיקול - שיש לו חוב. ב"כ המשיבה ביקש להגיש דו"ח אכיפה, נתמך בתצהיר, בלנקו לא התנגד להגשתו בכפוף לכך שתינתן לו אפשרות לחקור את המצהיר. עוד הוסיף בלנקו, כי מעיון בדו"ח ריכוז בקשות השירות שהגישה המשיבה, הוא למד כי כל העת היו בידי המשיבה פרטים שאפשרו לה לאתרו, אולם היא לא הפעילה את המאמץ הדרוש לאיתורו.