פסק-דין בתיק ערר 561/08

בהסכמת הצדדים, וכאמור בהחלטה מפרוטוקול הדיון מיום 17.06.09, פסק הדין ניתן על דרך הפשרה וברוח סעיף 79א ל חוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד - 1984. התנצלותנו על העיכוב במתן פסק הדין,שנבע משגגה מנהלתית.

1.       כידוע, בבוא בית משפט להכריע בסכסוך שבפניו על דרך הפשרה, על הפסק לשקף את הפשרה, שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונלים, הוגנים וסבירים. על בית המשפט להעריך בצורה מושכלת את הסיכויים והסיכונים הנובעים מטענות הצדדים ועל יסוד הדין המהותי החל בנסיבות העניין. [ראה ע"א 8090/01 יעקב מור נ' ד"ר שאול שגיב, תק-על 2004(1) 1402 ; תא (י-ם) 535/93 בוריס אבלוב ואח' נ' אזורים בנין, (כב' השופט גל) תק-מח 98(2) 1520; תא (י-ם) 3232/01 פנחס נחום נ' אביתר נור (כב' השופטת אפעל - גבאי); ע"א 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ ואח' נ' סונול ישראל בע"מ, תק-על 2004(1) 1158]. בהחלטתנו, הלכנו אף אנו בדרך זו.

2.       לאחר שבחנו את טענות הצדדים ושמענו את עדות העורר ואחיו, החלטנו כדלקמן:

א.            על העורר לשאת בכל חיובי אגרת הנסיעות שטרם שולמו על ידו.

ב.             על העורר לשאת בסך השווה ל - 50% מכל חיובי הפו"ה שהושתו עליו.

ג.              על העורר לשאת בסך השווה ל - 40% מהוצאות פתיחת תיק ההוצל"פ, היינו מחיוב האגרה וכן במחצית משכר הטרחה שנפסק עם פתיחת התיק (היינו שכ"ט א' בלבד).

ד.             המשיבה תפיק לעורר הודעת חיוב חדשה ומפורטת שתכלול את סך כל חיוביו בהתאם לפסק הדין, והעורר יסלק אותה בתוך 30 ימים מעת שתימסר לו.

ה.            לאחר ביצוע התשלום תסגור המשיבה את תיק ההוצל"פ ותבטל את כל ההליכים שננקטו במסגרתו. לא ישלם העורר את חובו תוך הזמן שנקצב, תהא המשיבה רשאית לחדש את הליכי ההוצל"פ ברם זאת לאחר שתעדכן את יתרת החוב בתיק בהתאם לפסק הדין, הן ברכיבי הקרן והן ברכיבי ההוצאות ושכר הטרחה.

ו.              כל צד ישא בהוצאותיו.

3. להלן תמצית השיקולים שעמדו לנגד עינינו:

א.               מחד, המשיבה לא ביססה כדבעי את המסקנה לפיה תיק ההוצל"פ נפתח לאחר שכל החיובים הפכו חלוטים. אמנם, אחי העורר הודה כי שוחח עם המשיבה עוד בשנת 2006 ונמסר לו כי בכוונת המשיבה לפתוח תיק הוצל"פ. מכל מקום, לא שוכנענו כי העורר קיבל "הודעה על חיוב" לגבי כל חיוב וחיוב, כדרישת סעיף 12ב לחוק. מאידך, לא ניתן להתעלם מכך שאחי העורר, שאף התייצב עימו לדיון וניכר כי פעל בשם העורר, ידע על קיומו של חוב (בדיון נקב בסכום של כ- 1,700 ש"ח) עוד בשנת 2006, ידע על קיומה של וועדת הערר, ידע על האפשרות לפנות לפורום החיובים הפנימי של המשיבה, וחרף זאת בחר העורר להתעלם מן החיובים והמתין משך כשנתיים ימים במהלכם פתחה המשיבה את תיק ההוצל"פ והוטלו עיקולים במסגרתו. אילו היה העורר פועל מבעוד מועד, סביר שהיה מונע את פתיחת תיק ההוצל"פ ואת העלויות הכרוכות בכך. יש אפוא להשית על העורר חלק מן ההוצאות שנגרמו למשיבה עקב פתיחת תיק ההוצל"פ. יחד עם זאת, היות והמשיבה, חרף ההזדמנות שניתנה לה לעשות כן, לא הציגה בפנינו ראיות בנוגע למסירת האזהרה, הרי שאין להשית על העורר לשאת בעלויות שנצברו לאחר פתיחת התיק, או חלקן.

ב.                העורר לא עדכן את כתובתו לאחר שעזב את הכתובת ברחוב המצדים ובכך גרם לכך שהמשיבה תשלח את החשבוניות לכתובת שלא הייתה טובה. עם זאת, התרשמנו כי העורר, בהיותו עולה חדש יחסית, אכן לא היה מצוי עד תום ברזי הבירוקרטיה הישראלית.

ג.                 המשיבה לא שכנעה אותנו כי עשתה די על מנת לאתר את העורר לאחר שהחשבוניות חזרו לידיה בזו אחר זו.

ד.                בנוסף, נטלנו בחשבון את העובדה שבמהלך הזמן שלאחר הפקת החשבוניות הרלוונטיות, הופחתו משמעותית התעריפים שעל בסיסם מחושבים חיובי הפו"ה.

ערעור על פסק דין זה טעון רשות של בית המשפט המחוזי. בקשת רשות ערעור יש להגיש בתוך 15 ימים ממועד קבלת פסק הדין. 

ניתן היום:  כ"ו תמוז תש"ע, ‏08 יולי 2010 , בהעדר הצדדים.