פסק דין בתיק ערר 333/10

העובדות :

1.       במועדים הרלוונטיים לערר היה בבעלותו של העורר רכב (להלן - " הרכב"). במהלך חודשים יולי - נובמבר 2009 בוצעו שלוש נסיעות באמצעות הרכב בכביש האגרה. אגרות הנסיעה לא שולמו במועד ולכן נשלחה לעורר חשבונית הכוללת פיצוי והחזר הוצאות (להלן - " פו"ה") לפי הוראות חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995 (להלן - " החוק") ו תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט - 1999 (להלן - " התקנות"). סכום החוב בגין הנסיעות עומד על - 94.68 ש"ח וסכום הפו"ה עומד על - 52.42 ש"ח.

2.       העורר טוען בכתב הערר כי לא קיבל חשבון לתשלום בגין הנסיעות, וכי בפעם הראשונה שקיבל חשבון לתשלום בגין הנסיעות היה מצורף לחשבון זה חשבון נוסף הכולל גם חיוב בפו"ה. לטענת העורר, עם קבלת החשבונות הנ"ל הוא שילם מיד את חשבון הנסיעות והשיג בפני המשיבה על חשבון הפו"ה. לטענת העורר המדובר ב"תופעה החוזרת על עצמה" שבעטייה אף הגיש בעבר ערר אחר (ערר 1045/08). העורר ביקש כי נורה על ביטול חשבון הפו"ה וכן כי נורה למשיבה לשלוח את כל החשבונות לתשלום בדואר רשום או בדואר רגיל עם חותמת הדואר בדבר מועד המשלוח.

3.       המשיבה טוענת בכתבי טענותיה, בין היתר, כי שלחה את החשבוניות למענו של בעל הרכב כפי שהופיע ברישומי רשות הרישוי, בעת ביצוע הנסיעות, כמתחייב מתקנה 6 (3) לתקנות האכיפה וכי החשבוניות אשר נשלחו בדואר רשום נמסרו ליעדן. עוד טוענת המשיבה כי בהתאם לתקנה 5 לתקנות האכיפה, עליה לשלוח חשבון הכולל חיוב בשל נסיעות בלבד - בדואר רגיל וחשבון הכולל חיוב בשל פו"ה - בדואר רשום, וכך היא פעלה במקרה זה. עוד טוענת המשיבה כי משהעורר עשה שימוש בכביש האגרה, היה עליו לדאוג להסדרת חובותיו מיוזמתו גם אם לא קיבל דרישה לכך, וזאת במיוחד, משום שהמשיבה ביטלה בעבר לעורר חשבונית פו"ה (במסגרת ערר 1045/08) כך שהעורר היה מודע למנגנון החיוב של המשיבה והיה צריך להקפיד על תשלום הנסיעות במועד.

4.       בדיון שהתקיים בפנינו, ביום 18.7.2012, התייצב מר אפרים טואסי בשם העורר וטען כי הרכב שימש חברה שבבעלותו וכי הוא זה שנסע ברכב, אולם הרכב היה רשום על שם העורר והעורר הוא זה שקיבל את דרישות התשלום והעבירן עם קבלתן לידיו.

5.       הועדה הסבירה לעורר במעמד הדיון כי בערר ישנן טענות עובדתיות הנוגעות לאי-קבלת חשבוניות הנסיעות, וכי שומה היה על העורר עצמו להתייצב לדיון על מנת שב"כ המשיבה יוכל לחקור אותו והועדה תוכל להתרשם מעדותו.

דיון :

6.       תקנה 5 (א) לתקנות האכיפה קובעת:

"(א) חשבון יומצא לחייב -

(1)     אם הוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד - בדואר רגיל;

(2)     אם הוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות - בדואר רשום;

(3)     ...".

תקנות 5 (ב) ו - (ג) לתקנות האכיפה קובעות:

"(ב) חשבון שנשלח בדואר רגיל, לפי המען כאמור בתקנה 6, ושולמו בעדו, מראש, דמי הדואר, יראו כאילו הגיע לתעודתו ביום הרביעי שלאחר תאריך הוצאת החשבון.

 (ג) חשבון נשלח בדואר רשום, רואים כאילו הגיע לתעודתו ביום הרביעי שלאחר תאריך הוצאת החשבון, אף אם סירב או נמנע החייב מלקבלו; הערת פקיד הדואר או חותמת בית הדואר בדבר הסירוב או ההימנעות, יהוו ראיה לדבר".

7.       תקנה 6 (3) קובעת כי המען להמצאת חשבון לחייב רגיל הוא מענו הרשום ברישומי רשות הרישוי, במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבונו.

8.       אין מחלוקת כי העורר הוא חייב רגיל וכי החשבונות נשלחו למען הנכון לפי תקנה 6. כמו כן, אין מחלוקת בין הצדדים כי חשבון הפו"ה (חשבון מס' 1095-162789), ככל הנראה, בצירוף העתק חשבון הנסיעות שבגינו הוצא חשבון הפו"ה (ראה להלן), נשלחו לכתובת העורר בדואר רשום ונתקבלו על-ידו.