פסק דין בתיק ערר 195/2010

ועדת הערר לפי חוק כביש אגרה                                    תל אביב, ערר מס' 195/2010

(כביש ארצי לישראל) התשנ"ה - 1995

בעניין:                                      סברין פריג                                                                                                                                                                 העוררת

                                                            נ   ג   ד

דרך ארץ הייוויז (1997) בע"מ

 ע"י עוה"ד יהודה רווה ואח'

                                                                                                המשיבה

פ ס ק  -  ד י ן

רקע עובדתי ודיוני

1.      במועדים הרלוונטיים לערר, היתה העוררת הבעלים הרשום של רכב מסוג יונדאי, מס' 8257751 (להלן: "היונדאי").

2.      המשיבה, בעלת הזיכיון עפ"י חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995 (להלן: " החוק") חייבה את העוררת בפיצוי והחזר הוצאות (להלן: " פו"ה"), כמשמעותם בס' 12 לחוק ובתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט-1999 (להלן: " תקנות האכיפה"), עקב אי תשלום במועד של חיובי אגרה בגין נסיעות שבוצעו ביונדאי בכביש האגרה.

3.      העוררת מבקשת את ביטול חיובי הפו"ה שהושתו עליה וכן חיובים נוספים שנצברו לאחר העברת החוב לגביה על ידי עו"ד. יוער כי בכתב הערר טענה העוררת כי חלק מן החיובים נגבו ממנה פעמיים, וכדלהלן, ברם בדיון שהתקיים בפנינו, ביום 2.3.11, הוברר כי המשיבה זיכתה את העוררת בגין החיובים "הכפולים".

4.      להלן קיצור העובדות והטענות העובדתיות הרלוונטיות לענייניו:

בחודש אפריל 2005 פתח בעלה של העוררת חשבון מנוי (מס' 1404614, להלן: "המנוי") אצל המשיבה ביחס לרכב מסוג סובארו מ"ר 5946003 (להלן "הסובארו"). חשבון המנוי פעל כסדרו עד לחודש אפריל 2009, אז רכשה העוררת את היונדאי. לטענת העוררת, ביום 21.4.09 היא פנתה אל המשיבה, באמצעות בעלה, וביקשה להסב את חשבון המנוי מרכב הסובארו אל רכב היונדאי. לטענתה, בהמשך לאותה שיחה, נציגת המשיבה שלחה אליה טופס ייפוי כוח מתאים, המאפשר את רישום המנוי על שם הבעל ביחס לרכב המצוי בבעלותה. העוררת טוענת שבו ביום הגיע אליה הטופס, מולא ונשלח אל המשיבה באמצעות הפקס. לעניין זה צירפה העוררת תדפיס פירוט שיחות של חברת בזק ממנו עולה כי ביום 21.4.09 נרשמה שיחה למס' 039081164, שהוא, אכן, מספר הפקס של המשיבה, המופיע בדף ההנחיות של מחלקת המנויים, שצורף אף הוא (בדיון). העוררת מוסיפה כי לאחר משלוח הטופס התקשר בעלה ווידא שזה התקבל אצל המשיבה. העוררת מציינת עוד, כי נציגת המשיבה אישרה לה להעביר את מכשיר הפסקל מרכב הסובארו לרכב היונדאי. לטענת העוררת, מששלחה את הטופס ואישרה את קבלתו אצל המשיבה, היא הייתה משוכנעת כי נסיעות רכב היונדאי יחויבו במסגרת המנוי. המשיבה מצידה טוענת כי טופס ייפוי הכוח מעולם לא התקבל אצלה ועל כן המשיך המנוי להתייחס אך ורק לרכב הסובארו. כן טוענת המשיבה, כי אין אצלה כל תיעוד לשיחות שנערכו עם העוררת במועד לו היא טוענת. המשיבה מאשרת כי בשל מצב הדברים שנוצר, חוייב מחד חשבון המנוי, בהסתמך על קריאות הפסקל, שזוהה על ידי מערכת הזיהוי עם רכב הסובארו, ובנוסף חוייב חשבון המזדמן שהתייחס לרכב היונדאי, שלוחית הרישוי שלו נקראה אף היא על ידי מערכת הגביה, וכל זאת בגין אותן נסיעות. כאמור, בדיון שהתקיים בפנינו, התברר כי המשיבה זיכתה את העוררת בגין חיובי האגרה הכפולים וזאת על ידי זיכוי חשבון המזדמן של היונדאי והקטנת חובה של העוררת אצל בא כוח המשיבה העוסק בגביה, ביחס לחיובים שהועברו לטיפולו. מן המסמכים שהוגשו לנו עולה, כי החשבוניות שהמשיבה שלחה אל העוררת ביחס לרכב היונדאי, חזרו לידיה מן הטעם "נמען לא ידוע".

כאמור, ביום 2.3.11, התקיים דיון, אליו התייצבו העוררת, מר מוחמד חיג'אזי, שהוא בעלה של דודתה של העוררת וב"כ המשיבה. העוררת השיבה לשאלות ב"כ המשיבה.

דיון

5.      בתגובתה לערר ביקשה המשיבה שהוועדה תבחן האם הערר הוגש באיחור. אפשרות כזו לא בוססה כלל וכלל על ידי המשיבה ועל כן היא נדחית.

6.      לגופו של עניין דין הערר להתקבל בחלקו הגדול, וכדלקמן.

7.      לאחר ששמענו את עדות העוררת ונוכח הראיות שהציגה מצידה, השתכנענו במידה הנדרשת שטופס ייפוי הכוח מיום 21.4.09 אכן נשלח אל המשיבה. משכך, היה לעוררת בסיס איתן להניח שמאותו המועד ואילך הנסיעות שתבוצענה באמצעות היונדאי, תחויבנה דרך חשבון המנוי. העוררת מוסיפה שבשיחת טלפון התקבל אישור מנציגת המשיבה להעברת מכשיר הפסקל מן הסובארו אל היונדאי. מאידך, ברישומי המשיבה שהוגשו ביחס למנוי, לא ניתן למצוא ולו רמז לקבלת טופס ייפוי הכוח בפועל ואף לא לשיחה כלשהי שנערכה עם העוררת, בעלה או מי מטעמם, עובר למשלוח יפויי הכוח ולא לאחר מכן, עד ליום 26.1.10, לאחר שכל החיובים כבר באו לעולם ולאחר שכבר נמסר לעוררת מכתב ההתראה מעוה"ד מלך. העוררת אמנם טוענת שבעלה ווידא עם נציגי המשיבה שייפוי הכוח התקבל, ברם לא ניתן למצוא לכך תימוכין ברישומי המשיבה. עדות הבעל, שלטענת העוררת הוא שביצע את השיחות עם המשיבה, לא הובאה בפנינו. בנסיבות המתוארות, קשה לקבוע כממצא עובדתי שטופס ייפוי הכוח התקבל אצל המשיבה או שלעוררת ניתנה הרשאה מפורשת מנציגתה, להעביר את מכשיר הפסקל מן הסובארו אל היונדאי.

במצב דברים זה, כל שניתן לקבוע הוא, אפוא, שהעוררת הניחה שהיונדאי רשום במסגרת המנוי והעבירה אליו בתום לב את מכשיר הפסקל.