פסק דין בתיק ערר 1165/08

ועדת הערר לפי חוק כביש אגרה                                                       ערר מס' 1165/08

(כביש ארצי לישראל) התשנה - 1995

בעניין:                          מאור אברג'יל

                                                                                                העורר

                                                נ   ג   ד

                                    דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ

                                    ע"י עוה"ד יהודה רווה ואח'

                                                                                                המשיבה

פ ס ק  ד י ן

רקע עובדתי ודיוני

1.      במועדים הרלוונטיים לערר, היה העורר הבעלים הרשום של רכב מ.ר 2215551 (להלן: "הרכב"). המשיבה, בעלת הזיכיון לפי חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995 (להלן: " החוק"), חייבה את העורר בפיצוי והחזר הוצאות (להלן: " פו"ה"), כמשמעותם בס' 12 לחוק ובתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט-1999 (להלן: " תקנות האכיפה"), עקב אי תשלום במועד של חיובי אגרה שהושתו על העורר בגין נסיעות שבוצעו באמצעות הרכב בכביש האגרה.

2.      בכתב הערר, שהוגש ביום 16.12.08, מבקש העורר להעמיד את חובו על שיעור חיובי האגרה בלבד. לטענתו, מספר ימים קודם להגשת הערר, הוא קיבל אזהרה על פתיחת תיק הוצל"פ, ומציין כי קודם לכן (בתאריך שאינו מציין) קיבל מכתב מן המשיבה, פנה אליה, הופנה למנכ"ל המשיבה, ועשה זאת מייד (העורר לא צירף את העתק פנייתו). לטענתו, זמן קצר טרם קבלת אותו מכתב, הוא שילם 6,000 ש"ח עבור רכב "שלא היה שלו" ולא נסע בו, רק היה רשום על שמו. לדבריו, על הרכב הרלוונטי לערר יש לו מנוי מסוג פסקל, שבאמצעותו משולמים החיובים, ולא ברור מדוע לא חויב הכרטיס. העורר מוסיף, כי לא קיבל כל פניה מן המשיבה, וקובל על כך שהמשיבה מיהרה לפתוח תיק הוצל"פ לפני שקיבל תשובה לפנייתו למנכ"ל. לכתב הערר צורף צילום של האזהרה, שבראשו מצוין כי תיק ההוצל"פ נפתח ביום 9.9.08.

3.      המשיבה, בתגובה מיום 15.1.09, טענה טענות שונות שלטעמה מצדיקות את דחיית הערר. המשיבה טוענת, כי פעלה כדין ובהתאם להוראות החוק והתקנות, הן בנוגע למשלוח החשבוניות לכתובת הרשומה ברשות הרישוי, השתת החיובים, השתת הפו"ה ונקיטת הליכי הגביה. עוד מציינת המשיבה, כי רישומי הדואר מלמדים על מסירת החשבוניות לידי העורר. המשיבה טוענת, כי נקטה בפעולות לאיתור העורר וכי ביום 23.3.08 הופנה העורר לפורום החייבים. לטענתה, ביום 2.4.08 נשלח אל העורר מכתב המיידע אותו על החלטת הפורום בעניינו. המשיבה מדגישה כי החיובים הרלוונטיים נוצרו עוד קודם להצטרפות למנוי, שבוצעה ביום 17.6.07, ועל העורר הייתה חובה לשלמם. בנוסף, המשיבה מבקשת שהוועדה תבחן, האם הערר הוגש במועד.

לתגובתה צירפה המשיבה את פרטי החשבוניות הרלוונטיות, את רישומי הדואר ביחס לחשבוניות שנשלחו בדואר רשום, את ריכוז החשבוניות, לרבות מועדי הפקה והתשלומים, וכן "דו"ח ריכוז בקשות שירות לפי חשבון".

מנספחים אלו עולה, בין היתר, כי לעורר הופקו 8 חשבוניות רלוונטיות, החל מיום 29.1.06 (חשבונית נספח א' לתגובת המשיבה) ועד יום 29.7.07 (חשבונית ח'). חשבוניות נספחים א, ג', ד', ו', ז' כוללות חיובי אגרה בגין 15 נסיעות (חשבונית ז' היא חשבונית "משולבת", היינו כוללת, בנוסף לחיוב האגרה שבה, גם חיוב פו"ה), והיתר (ב', ה', ח') כוללות חיובי פו"ה בלבד, בגין אי תשלום במועד. כל החשבוניות נשלחו לכתובת "שקמה 1  2 לוד 71510" (להלן: "הכתובת הרשומה"). חשבוניות שכללו פו"ה נשלחו בדואר רשום (בהתאם לתקנה 5 לתקנות האכיפה), והן מלוות בפלט דואר המציין כי הן נמסרו לנמען בסמוך לאחר הוצאתן.  

4.      דיון בתיק זה נקבע ליום 3.2.10. העורר לא התייצב לדיון ובהחלטה מאותו היום אפשרנו לו להסביר את פשר היעדרותו ולהבהיר האם הוא עומד על ניהול הערר. ביום 25.3.10 ציין העורר כי עקב "נסיבות אישיות" נבצר ממנו להתייצב לדיון הנ"ל, ביקש להמשיך את ההליכים בערר ולקבוע לו מועד חדש לדיון. בהחלטה מיום 13.4.10 הורינו למזכירות לקבוע דיון נוסף וציינו, כי בקשת המשיבה לפסוק הוצאות לטובתה תיבחן במסגרת פסק הדין.

5.      דיון במעמד שני הצדדים התקיים ביום 21.6.10. לדיון התייצבו העורר ובא כוח המשיבה. במהלך הדיון שמענו את עדות העורר, שהשיב לשאלות הוועדה ושאלות בא כוח המשיבה.

לשאלת הוועדה, ציין העורר כי כשהוא הצטרף למנוי (יוני 2007) "היו שני דברים שעמדו על הפרק, האחד היה רכב אחר שרשום על שמי איני זוכר את מספרו והוא לא היה בשימושי והצטבר חוב אשר שולם בסופו של דבר בכרטיס אשראי וזה ה- 6,000 ש"ח שציינתי, ולאחר מכן, עשיתי פסקל לרכב הרלוונטי".

בנוגע לטענת המשיבה לפיה ברכב הרלוונטי הצטבר חוב פו"ה קודם לצירוף שלו למנוי, השיב העורר "למיטב ידיעתי החוב הצטבר רק לאחר ההצטרפות. אני הייתי משוכנע שעם הצרוף למנוי יישרתי קו עם המשיבה ... אם היה חוב קודם להצטרפות הנציגה היתה צריכה להתריע בפני".