פסק-דין בתיק ערעור 56/13

בלמ"ס

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי המטכ"ל שניתן בתיק מטכ"ל (מחוזי) 626/13 (סא"ל יפעת תומר ירושלמי - סגנית הנשיאה) ביום 11.6.2013. הערעור (קולת העונש) התקבל.

כללי

1.      המשיב, סמל א' ב', הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, בעבירה של שימוש בסם מסוכן, לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. עניינה של העבירה הוא שימוש בסם מסוכן מסוג קנאביס, בכחמש עשרה הזדמנויות, בנסיבות אזרחיות, באמצעות סיגריות מגולגלות ובאמצעות כלי מאולתר לשימוש בסם. כעולה מכתב האישום ומן הפרטים הנוספים, המשיב הודה בכ-15 הזדמנויות שונות בשימוש בסם, ובחיפוש בביתו נמצאו מוצגים המכילים שאריות סמים מסוכנים. כמו כן, תוצאת בדיקתה של דגימת השתן שנערכה למשיב נמצאה חיובית.

בית הדין קמא השית על המשיב עונש של חמישים וחמישה ימי מאסר לריצוי בפועל, שימנו מיום גזר הדין (היינו - ללא ניכוי שלושים ושבעה ימי מעצרו עד אותו היום). כמו כן, נגזרו על המשיב מאסר מותנה, פסילת רישיונות והורדה בדרגה.

2.      ערעור התביעה מכוון כלפי קולת עונש המאסר בפועל שהושת על המשיב. עיקר טענתה, כי בית הדין קמא, חרג במכוון, מרמת הענישה הנוהגת בעברות כגון דא, במטרה להימנע מהכתמת המשיב ברישום פלילי "מלא", תוך מתן פרשנות שגויה להוראת סעיף 404א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, שעניינו בהגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי.

גזר דינו של בית הדין קמא

3.      בבואו לקבוע את מתחם הענישה, קבע בית הדין קמא:

"שקלתי את העובדה כי עניין לנו במעשים שנמשכו לאורך תקופה בת כשנה; את העובדה כי הנאשם רכש את הסמים בהם עשה שימוש בעצמו וכי בביתו נמצאו מוצגים המכילים שרידי סם - נסיבות המעידות על עומק מעורבותו של הנאשם בעולם הסמים. עוד שקלתי את תפקידו הצבאי של הנאשם כנהג, עובדה שהינה בעלת השלכה ברורה על הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה (ראו סעיף 40ט(א)(3)).

מנגד, אין ניתן להתעלם מטיב הסם בו עשה הנאשם שימוש; מן העובדה כי מלוא השימושים בסם בוצעו שלא במסגרת צבאית, אלא בנסיבות אזרחיות, ומכך שלשימוש בסם לא היתה, הלכה למעשה, השלכה על אופן תפקודו של הנאשם. אדרבה, מפקדיו, אותם ליווה שעות ארוכות, ימים כלילות, התרשמו תמיד מצלילותו, מערנותו וממסירותו הרבה לתפקידו..."

4.      בית הדין קמא מצא נסיבה נוספת במסגרת קביעת מתחם הענישה:

"מצאתי לשקול את העונש אשר הוטל על מעורב נוסף בפרשה, סמל כפיר נחשון (אשר הוגדר על-ידי התובע הצבאי עצמו כמי אשר "היה מעורב באותו תיק"). כך, על סמל נחשון, אשר הורשע, כאמור, בעשיית עשרים שימושים בסם מסוכן מסוג קנאביס, בנסיבות אזרחיות...נגזר עונש מאסר בפועל בן 50 ימים, תוך שצוין כי נמצא מקום לחורג לקולא ממתחם העונש ההולם ולהימנע מלהשית עליו עונש הנושא רישום פלילי מלא, בהתחשב בעובדה כי עד למועד מתן גזר הדין בעניינו שהה סמל נחשון במעצר תקופה בת 30 ימים. לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם נע בין 50 ל-120 ימי מאסר בפועל" [ההדגשה אינה במקור - ביה"ד הצבאי לערעורים]

5.      אשר לגזירת העונש בתוך מתחם הענישה, נקבע:

"...במקרה דנן, יש מקום לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, המצוי בסיפו התחתון של מתחם העונש ההולם, שמניינו מהיום (קרי: שלא בניכוי תקופת מעצרו הכוללת של הנאשם עד כה). זאת על-מנת להימנע מתיוגו ברישום פלילי מלא, בהתאם להוראותיו של תיקון מס' 63 לחש"ץ, ובשים לב לתקופת מעצרו עד כה..." [ההדגשה אינה במקור - ביה"ד הצבאי לערעורים]

6.      את החלטתו שלא לנכות מעונש המאסר את ימי מעצרו של המשיב, הטעים בית הדין קמא באופן הבא:

"סברתי כי אין פסול בהימנעות מניכוי ימי מעצרו של הנאשם, באופן אשר התקופה הכוללת של שלילת חירותו תהלום את חומרת מעשיו ובד בבד, תימנע הכתמתו ברישום פלילי מלא. דרך זו מעוגנת בהוראות החש"ץ, ואף עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה בעניין זה... הסמכות לנכות מתקופת המאסר הכוללת את תקופת המעצר היא סמכות שברשות... הפסיקה עמדה על כך ששאלת ניכויה של תקופת המעצר היא שיקול לגיטימי במניין שיקולי הענישה" [ההדגשה במקור - ביה"ד הצבאי לערעורים]

7.      בית הדין קמא הוסיף טעמים נוספים לקביעת עונשו של המשיב בסף התחתון של מתחם הענישה: