פסק-דין בתיק ערעור 33/13

1.      התביעה הצבאית מערערת על מידת העונש שנגזר לסגן רועי הנסב, המשיב, אחר שהורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר, עבירה לפי תקנה 54(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

כעולה מכתב האישום בו הורשע המשיב, הוא נתפס ביום 20.8.2012 כשהוא נוהג ברכב צבאי מסוג "איסוזו דימקס" בדרך בין עירונית במהירות של 120 קמ"ש, כשבאותו קטע דרך המהירות המרבית המותרת, על פי תמרור, מוגבלת ל-80 קמ"ש.

2.      בית הדין המחוזי נתן דעתו לעברו התעבורתי הנקי של המשיב וכן להתליה מנהלית בת 30 יום, שהוצאה נגד המשיב, כמו גם החלטה פיקודית לפיה לא ינהג ברכב צבאי במשך חודשיים נוספים. בנסיבות אלה גזר למשיב פסילת רישיונות על תנאי לצד 400 ש"ח קנס.

3.      התביעה הצבאית מערערת על מידת העונש ולהשקפתה יש להוסיף ולגזור למשיב אף רכיב של פסילת רישיונות נהיגה בפועל, באופן שתמהיל הענישה יהלום את חומרת העבירה. הוטעם כי מדובר בחריגת מהירות משמעותית, המלמדת על זלזול בחוקי התעבורה ומקימה סיכון משמעותי למשתמשים בדרך. עוד צוין כי למשיב אין זכאות לרכב צבאי צמוד, ומכאן שהצעדים הפיקודיים שננקטו אינם מהווים ענישה מוחשית כלפיו.

4.      בא כוחו של המשיב עתר לדחיית הערעור, נוכח עברו התעבורתי הנקי של המשיב על רקע ותק נהיגה של כעשר שנים. הובהר כי הצעדים הפיקודיים במקרה זה כללו אף  הטלת חובת לימוד של היבטי בטיחות שונים בתחום הנהיגה, מלבד עצם מניעת הנהיגה בכלי רכב צבאי. עוד צוין כי ערעור התביעה הוגש כשבוע מתום תקופת הערעור שבחוק על רקע הגעת פסק הדין לידיעת התביעה באיחור, ברם בעניין זה המשיב סבור היה כי פסק דינו הפך חלוט והעובדה כי הליך הערעור הוגש, רק כחלוף התקופה, ראויה להילקח בחשבון בשקילת ההצדקה להתערבות בגזר דינו של המשיב.

דיון והכרעה:

5.      המשיב נכשל בחריגת מהירות גבוהה, שיש בה משום גרימת סיכון למשתמשים האחרים בדרך, על רקע הקושי בשליטה ראויה בכלי הרכב בעת שהוא נע במהירות גבוהה ביותר. חריגה שכזו מחייבת מטעמי הלימה והרתעה, ככלל, ענישה הכוללת רכיב של פסילת רישיונות ממשית, שיהא בה בכדי להפנים ולהטמיע את חוקי התעבורה בקרב הנהגים הצבאיים.

6.      אכן כלפי המשיב ננקטו הליכים פיקודיים ומנהליים שמנעו ממנו לנהוג ברכב צבאי, אולם לא היה בכך להרחיקו מנהיגה ברכב אזרחי, בייחוד שעה שלמשיב אין רכב צבאי צמוד, ברגיל, ובכך, בין היתר, עניינו שונה מזה שבע"ת/30/13 התובע הצבאי הראשי נ' סרן עמר (2013).

7.      הענישה שהוטלה בערכאה קמא אינה משקפת את מלוא חומרת העבירה, על רקע החריגה הגבוהה מהמהירות המותרת, על הסיכון שבצידה. מאידך, בשים לב לעברו התעבורתי הנקי של המשיב ולהליכי הלמידה של חוקי התעבורה שאותם הצטווה לעבור ביחידה, מצאתי כי ניתן להסתפק במקרה זה בהטלת רכיב פסילת רישיונות לתקופה מצומצמת. אציין כי לא מצאתי בעובדת הגשת הערעור במסגרת הכללים המתירים זאת, משום עילה להקלה בענישה.

8.      ערעור התביעה מתקבל, אפוא: על המשיב מושתת פסילת רישיונות נהיגה צבאי ואזרחי בפועל למשך 21 ימים. אין שינוי ביתרת רכיבי הענישה שהוטלו בערכאה קמא.

 המשיב יפקיד רשיונותיו במזכירות בית-הדין עד יום 3.11.13 בשעה 12:00.

ניתן והודע היום, כ"ד בחשוון התשע"ד, 27 באוקטובר 2013, בפומבי ובמעמד הצדדים.